ע"א 51293-09-16

תקציר

פסק הדין הנדון מתבסס על מקרה בו תבעה המערערת, כהן, את המשיבה מס' 1, דוראד אנרגיה בע"מ, לתשלום בונוס. שורש המחלוקת נעוץ בסירובו של כהן לחתום על מסמך הנוגע לבונוס שלו ובהתנגדותו להכללת המשיבים 2 ו-3, שטה וקצה, בהליך. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבים, והוביל את כהן לערער על ההחלטה. שופטי הערעור, המשנה לשופטת יהודית שבח, השופט שאול שוחט והשופט יונה אטדגי, דחו את הערעור והסכימו כי מעשיו של כהן עצמו מנעו ממנו לקבל את התוצאה הרצויה. בפסק הדין המקיף של השופטת שבח מוסבר כי ערעורו של כהן אינו מוצלח בשל מודעותו לסוגיות סביב העברת הבונוס והסכמתו להעברה. השופט מדגיש את הממצאים העובדתיים, המעוגנים בעדויותיהם של נציגי דוראד, שטה וקצה, המאשרים את ידיעתו והסכמתו של כהן. הם מדגישים כי כהן, משנה בכיר למנכ"ל, היה צריך לדעת טוב יותר מאשר להכחיש את התהליך המוסכם. יתר על כן, השופטים מבהירים כי סירובו של כהן לחתום על מסמך הקשור לבונוס אינו פוסל את טענות המשיבים, שכן תוכנו של אותו מסמך נגע לוויתור על הבונוס, דבר שדוראד לא טענה לו. השופט שבח מבקר גם את בחירתו של כהן במסגרת הפרוצדורלית, ומציין כי בכך שתבע רק את דוראד והתנגד להכללת שטה וקצא, הוא הגביל את היקף הבירור בסוגיות מכריעות. השופטים מדגישים כי תפקידה של ערכאת הערעור אינו לדון מחדש בתיק, אלא לבחון את עבודתה של הערכאה הפרוצדורלית. במקרה זה, גישתו של כהן – התנגדות להכללת גורמים מהותיים וסירוב לבירורים – חזרה אליו כבומרנג. משכך, דוחים השופטים את הערעור ומאשרים את החלטת בית המשפט קמא. עוד הם מדגישים כי דחייה זו אינה משפיעה על היחסים או הטענות בדבר זכאות לבונוס בין כהן לבין המשיבים 2 ו-3. כל שופט מסיים באישור ההחלטה, כאשר השופט אטדגי מציע תרחיש המחשה כדי להדגיש כי גם אם דוראד פעלה באופן בלתי ראוי, כהן עדיין אינו זכאי לבונוס עד לפתרון מחלוקת הזכאות.