סע"ש 57242-07-19

תקציר

התובעת, מטפלת במקצועה, תבעה את הנתבעת, מעסיקתה, על תשלומים שונים שנטען כי היו חייבים לה בעקבות העסקתה. התקופה המוגנת הייתה מיוני 2016 עד פברואר 2019. התובעת טענה כי לא קיבלה הודעה מתאימה כעובדת, ולכן היא זכאית לפיצויים. עם זאת, החתימות על חוזה העבודה וההודעה לעובד אושרו כשל התובעת, וטענתה כי לא קיבלה את המסמכים לא הייתה עקבית ולא משכנעת. לפיכך, התביעה לפיצויים בגין אי מתן הודעה נדחתה. עוד טענה התובעת כי לאחר שעבדה עם מטופלת בשם יוהאן במשך 16 חודשים, הוא נפטר, והחברה הודיעה לה על פיטוריה ולא שילמה לה את מלוא הסכום המגיע לה בגין העסקתה. הנתבעת הציעה לתובע מטופל אחר לטפל בו, אך החולה ביקש מטופל אחר. לאחר מכן מצא התובע עבודה חלופית בחברה אחרת. עדותה של התובעת בנוגע ללוח הזמנים ונסיבות סיום עבודתה הייתה סותרת ולא נתמכה בראיות. מנגד, מעדותה של הנתבעת, שתאמה את גרסתה הראשונית של התובעת לאירועים, עולה כי התובעת לא פוטרה אלא הוצעה לה עבודה חלופית, אך היא סירבה. מאחר שהתובעת לא הוכיחה את פיטוריה או את נסיבותיה, נדחו תביעותיה לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים. בנוסף, התובעת טענה כי שולם לה שכר נמוך משכר המינימום ותבעה הפרשי שכר בסך 11,036 ₪. עם זאת, בתלושי השכר של התובעת צוין כי שולם לה שכר מינימום, והעסקתה מעבר לשעות החוזיות הייתה אצל המטופל ולא אצל הנתבעת. התובעת לא הביאה ראיות מהימנות לכך, ומשכך נדחתה התביעה להפרשי שכר. כך גם לגבי תביעתה להפרשי תרומות לפיצויים ותגמולים. כמו כן תבעה התובעת תשלום פדיון חופשה בסך 19,380 ₪ עבור 85 ימי חופשה. התובעת טענה כי כאשר יצאה לחופשה בת 30 יום, שילמה הנתבעת את שכרה למחליפתה, ולכן היא חייבת סכום זה. הנתבעת שילמה לתובעת את דמי החופשה שלה, וטענת התובעת כי נדרשה לשלם את שכרו של מחליפה במהלך חופשתה הייתה כנגד המנוח ולא כנגד הנתבעת. לפיכך, נדחתה גם התביעה לפדיון חופשה. לאור האמור לעיל, התביעה כולה נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪ בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. לתובע יש זכות ערעור. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של שני הצדדים ותישלח אליהם.