ע"א 212/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין שהורה למערערת לשלם פיצוי בגין לשון הרע למשיב, מפקח במינהל הגז. הערעור מערער על קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה מכתב ששלח המערער לשר התשתיות הלאומיות, ובו התלונן על התנהלות המשיב, מהווה לשון הרע. המכתב התייחס לאירוע בו ביקרו המשיב, יחד עם אנשי צוות נוספים ושוטר מג"ב, בביתו של המערער בג'ת לצורך אכיפת תקנות בטיחות הגז. במקום התפתחה מהומה והפקחים החליטו לעזוב את המקום. המערער טען כי התנהגותו של המשיב הייתה בלתי אנושית וכי איימו עליו בנשק. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב, אך ערכאת הערעור הפכה את ההחלטה. נמצא כי ביטויי המכתב, לרבות טענות על יחס בלתי אנושי ואיומים, מהווים לשון הרע. עם זאת, ערכאת הערעור חלקה על קביעתו של בית משפט קמא בדבר חוסר תום לב מצד המערערת, והגיעה למסקנה כי הראיות אינן תומכות בכך. המערער חש נרדף באמת ובתמים על ידי המשיב והיה זכאי להגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, הקובע הגנה מפני תלונות שהוגשו לממונה. לפיכך, הערעור התקבל, ופסק דינו של בית משפט קמא נדחה. המשיב חויב להשיב תשלומים ששולמו לו, מבלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים.