ה"ת 14413-06-24

תקציר

פסק הדין מאפשר למשיב, שהיה נתון במעצר בית מלא, לצאת לעבוד בבית החולים בילינסון. ההחלטה התקבלה על סמך מספר גורמים. ראשית, משך הזמן ששהה המשיב במעצר בית, יחד עם עמידתו הבלתי מעורערת בתנאים, הצדיקו בחינה מחודשת של החלטת מעצרו. אמונו של בית המשפט במשיב, שהיה חסר עבר פלילי קודם ונשקפת לו סכנה פוחתת, הטה את הכף לטובתו. בנוסף, נלקחו בחשבון ההשלכות הכלכליות החמורות של מעצר בית ממושך, לצד הצורך של המשיב לכלכל את עצמו. גם נסיבות ביצוע העבירות, לרבות גירושין בני הזוג והיעדר כל קשר בין המשיב למתלוננת בתקופה האחרונה, שיחקו תפקיד. כן צוינו ההתקדמות הטיפולית שעשה המשיב והתמיכה שקיבל מ"מרכז אלה". כמו כן, בית המשפט הכיר במצבה הנפשי של המתלוננת ובחששותיה, אך שקל את חלוף הזמן ואת היעדר כל אינדיקציה לפגיעה עתידית. לבסוף, הפרטים הספציפיים של עבודתו של המשיב, לרבות מיקומו הרחק ממקום מגוריו של המתלונן והיכולת לפקח על נוכחותו, השפיעו על ההחלטה. פסק דין זה מעניק למעשה למשיב היתר לצאת מביתו לעבודה, בתנאים מוגדרים, תוך הקלה בתנאי מעצר הבית המלא הקודמים שלו.