ת"א 43523-02-10

תקציר

פסק הדין דן בשלוש תאונות עבודה נפרדות שאירעו לתובע במשך מספר שנים. השאלה הראשונה עליה מבקש פסק הדין להשיב היא האם התאונה השלישית, שאירעה ביום 30.5.2011, הייתה תאונת דרכים אם לאו. התובע טען כי נכנס לרכבו בעת התרחשות התאונה, אך השופט קבע אחרת בהתבסס על גרסותיו של התובע עצמו לאירוע, בהן ציין כי הנפילה התרחשה על המדרכה או הרחוב בשל מפגעים שהיו במקום. השופט הגיע למסקנה כי לא מדובר בתאונת דרכים, שכן התובע לא נכנס לרכב ועדיין היה בחוץ בעת הנפילה. השאלה השנייה נוגעת לנכותו הרפואית של התובע כתוצאה משלוש התאונות. התובעת ביקשה מינוי מומחה נוירולוגי נוסף, אך השופטת דחתה זאת לאחר שקיבלה את חוות דעתו של המומחה הנוירולוגי שמונה על ידי בית המשפט, פרופ' קורצ'ין. לדברי פרופ' קורצ'ין, מצבו הנוירולוגי של התובע לא נגרם כתוצאה מהתאונות אלא כתוצאה ממחלה ניוונית. השופט הסכים עם חוות דעתו של פרופ' קורצ'ין, שהתבססה על בדיקות קליניות ומסמכים רפואיים, ולא מצא טעם למנות מומחה אחר. הנושא השלישי היה גובה הפיצוי לו זכאי התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונות. השופט קבע תחילה את ההשלכות התפקודיות של התאונות, תוך התחשבות במחלתו הנוירולוגית הקיימת של התובע. לאחר מכן, השופט חישב את הפיצוי בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, כמו גם נזקים אחרים כגון הוצאות רפואיות, כאב וסבל, ועזרה מצד שלישי. השופטת החליטה על סכומים גלובליים עבור כל תאונה, תוך התחשבות בכושר ההשתכרות של התובע ובליקויים התפניים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונות, שהיו שתיהן בעלות אופי תפקודי ונבנו בהתאם למצבו הנוירולוגי. עבור התאונה הראשונה חושב סך הפיצויים, לאחר ניכויים, ב-134,227 ש"ח, ובתאונה השנייה 70,760 ש"ח. השופט פסק גם על חלוקת תשלומים אלה בין שני הנאשמים, כאשר גם שכר טרחת עורכי הדין והוצאות המשפט ישולמו על ידי הנתבעים. הסכומים היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. כן הוכרה זכות הערעור כדין.