ת"א 49789-10-21

תקציר

השופט דחה את בקשת הנתבעים לחייב את התובע להמציא מסמכים נוספים, וקבע כי הבקשה אינה תקינה מבחינה פרוצדורלית ומהותית. מבחינה פרוצדורלית, ההליכים המקדמיים הסתיימו בהחלטה שיפוטית, ופתיחה מחדש של שלב הפקת המסמכים תהיה עיכוב בלתי מתקבל על הדעת, במיוחד לאור העובדה שהנתבעים כבר הגישו בקשות רבות. עוד קבע השופט כי בקשת הנאשמים פירשה באופן שגוי החלטות שיפוטיות קודמות והיוותה ניסיון לערער על החלטות אלה באופן פסול. יתר על כן, הנאשמים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת לפיצול דיון ההוכחות לשני דיונים נפרדים, האחד להפקת מסמכים והשני לחקירת עדים. מבחינה מהותית ציינה השופטת כי בדרך כלל די בכך שבעל דין יטען כי מסמך מסוים אינו ברשותו, וכי השלב המתאים לערער על טענה זו הוא בשלב ההוכחות. מאחר והתובעת טענה כי המסמכים המבוקשים אינם קיימים, והנתבעים לא הביאו ראיות סותרות, לא היה מקום לחייב המצאת מסמכים נוספים. עוד קבעה השופטת כי גם על פי התקנות החדשות, לא ניתן תיאורטית להגיש בקשה כזו בשלב זה של ההליך. לבסוף, הדגישה השופטת כי הבקשות הרבות והבלתי מידתיות שהגישו הנתבעים סיבכו את ההליך שלא לצורך ונראה כי נועדו להאריך את התיק. הנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות בסך 8,500 ₪.