LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ב"ש 202/72

החלטה עליון

📋
מספר הליך202/72
📂
סוג הליךב"ש
📅
תאריך3 בינואר 1973
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמשה אהרון נ' נוימן
👨‍⚖️
שופטיםברטוב

תקציר

ניתוח משפטי זה בוחן את העקרונות המסדירים הארכות זמן להליכים משפטיים, תוך התמקדות בהבחנה בין טעויות עובדתיות לבין טעויות משפטיות כעילה להארכות כאלה, כפי שעולה מהמקרה הנדון. * **הבחנה בין טעויות עובדתיות לטעויות משפטיות:** העיקרון המשפטי המרכזי העומד על הפרק הוא היחס השונה לטעויות עובדתיות לעומת טעויות משפטיות כאשר מבקשים להאריך את מגבלת הזמן הקבועה בחוק. בית המשפט מבחין בין שני סוגי הטעויות הללו כדי לקבוע את תוקפה של בקשה להארכה. * **טעויות עובדתיות ורשלנות:** הניתוח מדגיש כי טעות עובדתית שנעשתה על ידי צד המבקש הארכה נחשבת חמורה יותר מטעות משפטית. הרצינות המוגברת הזו נובעת מקיומם של "סימנים ברורים של רשלנות". עמדת בית המשפט היא כי הארכות אינן מיועדות להכיל התנהגות רשלנית, תוך הדגשת אחריותו של בעל הדין לפעול בחריצות במסגרת לוחות הזמנים שנקבעו. בית המשפט מצא את הסברו של המבקש להחמצת המועד האחרון, וייחס אותו לעיכוב בדואר, לא משכנע. הוא נימק כי אמצעים יזומים, כגון יצירת קשר טלפוני עם המבקש, יכלו להפחית את הסיכון להחמצת המועד האחרון, ובכך להוכיח חוסר בדיקת נאותות. * **טעויות במשפט כעילה מיוחדת:** טעות משפטית, כשלעצמה, אינה מוכרת כעילה מיוחדת מספקת להארכת מגבלת זמן. עם זאת, ניתן להעלותה לעילה מיוחדת אם כבר תלוי ועומד הליך אחר בפני בית המשפט באותו עניין. תנאי זה מרמז כי לטעות החוק חייבת להיות השפעה ישירה ומתמשכת על עניין שכבר נמצא בשיקול שיפוטי כדי להצדיק התייחסות מיוחדת להארכה. המקרה קובע במפורש כי תנאי זה לא התקיים בבקשה הנוכחית, שכן לא היו הליכים תלויים ועומדים אחרים. * **חידוש משפטי/יישום תקדים:** פסק הדין מיישם את הפסיקה המבוססת [1] ו-[2] כדי להדגיש את העיקרון כי טעות משפטית לבדה אינה מהווה סיבה מיוחדת להארכה. הוא דוחה את טענת המבקש כי טעות עובדתית היא מטבעה נסלחת יותר מטעות משפטית בעת בקשת הארכה. במקום זאת, הוא קובע סטנדרט מחמיר יותר לטעויות עובדתיות, ומקשר אותן ישירות לרשלנות פוטנציאלית. * **נטל ההוכחה להארכה:** על המבקש מוטל הנטל להוכיח "סיבה מיוחדת" להארכה. בית המשפט מצא כי המבקש לא עמד בנטל זה, שכן הטעות המוסברת נחשבה כתוצאה של רשלנות ולא כנסיבה בלתי נמנעת. לסיכום, פסק הדין מדגיש את חשיבות החריצות והצעדים הפרואקטיביים של הצדדים בעמידה בלוחות הזמנים החוקיים. הוא מבהיר כי בעוד שטעויות משפטיות יכולות להוות בסיס להארכה בנסיבות ספציפיות (תלויות ועומדות בהליכים קשורים), טעויות עובדתיות, במיוחד אלה המראות רשלנות, בדרך כלל אינן מועדפות ויובילו לדחיית בקשות הארכה.

ב"ש 202/72 משה אהרון נ' נוימן, עליון (3.1.1973)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית