רע"פ 1884/19

תקציר

במקרה דנן, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר אישר את הרשעתו ואת גזר דינו על ידי בית משפט השלום בקריית גת. המבקש הורשע בשורה של עבירות, לרבות תקיפה פשוטה של בן זוג וגרימת חבלה של ממש במשך ארבעה אירועים שנפרשו על פני שנתיים. מעשיו, שכללו הכאה, חניקה וסטירה למתלוננת, הוגדרו כחמורים ומעידים על דפוס אלימות מתמשך. בית משפט השלום הטיל עונש משולב, בהתחשב במדיניות הענישה הנוכחית ובמצבו הרפואי של המבקש, וכתוצאה מכך נגזרו על הקורבן ארבעה חודשי מאסר בפועל ופיצויים לנפגע. המבקש ערער הן על הרשעתו והן על גזר דינו, וטען לחוסר הגינות פרוצדורלית ולאפליה בכל הנוגע לאי התאמתו לעבודות שירות בשל בעיות רפואיות. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא את ההחלטה הראשונית מבוססת מבחינה משפטית ומבוססת בראיות, והוסיף וציין את הימנעותו של המבקש מלהכיר במעשיו. ערכאת הערעור הדגישה את הצורך החברתי במאבק באלימות במשפחה באמצעות ענישה תקיפה ומרתיעה, ודחתה את ערעורו של המבקש בשל היעדר שאלות משפטיות מהותיות או ראויות. משכך, הבקשה לערעור נוסף נדחתה, וגזר הדין הקודם אושר, דבר המשקף מחויבות לטפל באלימות במשפחה בחומרה הראויה.