הפ"ב 4712-02-11

תקציר

פסק הדין נסוב סביב בקשה לאישור פסק בוררות עם תיקונים, שהוגשה על ידי ו. ד. מ. פרייליך ואח' נגד סיגמא אולדריץ' ישראל בע"מ. המבקשת, חברה קבלנית, הקימה מפעל תרופות עבור המשיבה מכוח חוזה שנחתם בחודש פברואר 2008. בעקבות חילוקי דעות התנהלו הליכי בוררות, שהגיעו לשיאם בפסק בוררות שניתן על ידי הבורר אבי כץ. המבקש, שלא היה מרוצה מהפסיקה, ביקש תיקונים, בטענה לטעויות הנוגעות למשך העבודה בשעות נוספות, עיכובים בעבודות השלד, עליות מחירים ומס ערך מוסף. בית המשפט, בפסק דינו, ניתח בדקדקנות כל תיקון מבוקש. באשר לעבודה בשעות נוספות, טענה המבקשת כי הבורר טעה בחישוב משך הזמן, דבר שהשפיע על גמולם. עם זאת, בית המשפט מצא כי חישוב הבורר, אף שהיה שונה מפרשנותו של המבקש, לא היה שגוי, והיווה עניין של שיקול דעת מקצועי. לפיכך, הבקשה לתיקון נדחתה. לגבי התיקון הנוגע לעבודות השלד, טען המבקש כי הבורר השתמש בנתונים שגויים, דבר שהוביל להערכת יתר של השיהוי. המשיב הצדיק את גישת הבורר, ששקל שינויים במועדים חוזיים והשתמש בתרשים גנט לצורך חישוב. הבורר, לאחר בירור בית המשפט, אישר את נכונות חישובו. בית המשפט קיבל את טענות המשיב, תוך שהוא מכיר במתודולוגיה ובשיקול הדעת המקצועי של הבורר, ובכך דחה בקשה זו לתיקון. גם בקשת התיקון השלישי של המבקשת, בעניין עליית מחירים, נדחתה. המבקש טען כי הבורר השמיט את הנושא, אך המשיב טען מנגד כי הוא מעולם לא הועלה. בית המשפט נעתר לכך, ופירש את הסכסוך כסוגיה מהותית של פרשנות חוזית, מעבר לתחום סעיף 22 לחוק הבוררות, שעניינו תיקונים טכניים. שתי בקשות נוספות, הנוגעות למס ערך מוסף וריבית על הסכומים שנפסקו, לא נדונו לגופן. המשיב הבהיר כי המע"מ נלקח בחשבון, והפך סוגיה זו למיותרת. בינתיים, בית המשפט נעדר סמכות לתקן את פסק הבוררות בעניין ריבית, שכן תיקונים אלה חרגו מתחומו של סעיף 22. על פי החוק, ניתן היה לבקש תיקוני ריבית רק באמצעות בקשת ביטול נפרדת. משכך, דחה בית המשפט את בקשות המבקש לתיקונים ואישר את פסק הבורר כפי שהוצג, ללא שינויים. בנוסף, חויב המבקש לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪. פסק הדין הדגיש את היקפה המצומצם של התערבות בית המשפט בפסקי בוררות, הגביל תיקונים לטעויות טכניות והזהיר מפני הרחבתם לעניינים מהותיים.