דב"ע נה/109 - 02

תקציר

פסק הדין מתייחס למורכבות של קביעת מעסיק במקרים בהם מעורבות חברות כוח אדם, תוך הדגשת חשיבות ההגנה על זכויותיהם הסוציאליות של העובדים. מדיניות בית הדין לעבודה מבטיחה כי לא יישללו זכויות מעובדים בשל היעדר מעסיק קבוע, דבר המתבטא לא פעם במצבים בהם עובדים מועברים בין ארגונים על ידי חברות כוח אדם. עניינה של מערערת שעבדה בחברת כימיקלים לישראל באמצעות חברת כוח אדם חבר, אשר שילמה את שכרה. בפני המערערת ניתנו שתי אפשרויות העסקה: ישירות באמצעות כימיקלים לישראל או באמצעות חברת כוח אדם, והיא בחרה באפשרות השנייה. עם זאת, כימיקלים לישראל ניהלה את עבודתה ובסופו של דבר פיטורים. המחלוקת נסבה סביב השאלה האם המערערת פוטרה על ידי מעסיקה ולכן זכאית לדמי אבטלה או שמא התפטרה מרצונה. בית המשפט בחן את המסגרת המשפטית להגדרת מעסיק, תוך שימת דגש על הצורך לשקול את תכלית הדינים החלים ואת הנסיבות הספציפיות. בית הדין הדגיש את החשיבות של הכרה באופי המתפתח של העסקה והבטחת זכויות העובדים לא ייפגעו על ידי פורמליות של הגדרות עובד-מעביד. בסופו של דבר, דעת הרוב בבית הדין פסקה לטובת המערערת, תוך הכרה בכך שכימיקלים לישראל פעלה כמעסיקה לצורך דמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי, בהתחשב בטיב היחסים ביניהם, בהשתלבותה בכוח העבודה שלהם ובעובדה שכימיקלים לישראל הפסיקה את העסקתה.