עחדל"פ 56597-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של החלטת הרשמת מורן יהב בתיק עחדל"פ 56597-12-25** **מבוא** ההחלטה הנדונה עוסקת בסיווג הליך ערעורי המוגש לבית המשפט העליון. המערערת, סיגל מנשה, הגישה ערעור בזכות על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דחתה בקשתה לביטול צו כינוס נכסים. הרשמת מורן יהב, אשר דנה בבקשה לסיווג ההליך, קבעה כי יש לשנות את סיווג ההליך מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור. ניתוח זה יתמקד בעקרונות המשפטיים אשר הובילו להחלטה זו, וכן בפן הדיוני הרלוונטי. **רקע עובדתי ותמצית הליך** 1. **צו כינוס נכסים:** ביום 10.8.2017, ניתן צו כינוס נכסים לנכסי המערערת במסגרת הליך פשיטת רגל. במסגרת הצו, הוטלו על המערערת חובות להפקדת כספים חודשית והגשת דיווחים תקופתיים. 2. **בקשה לביטול צו כינוס:** ביום 23.3.2025, הגיש המנהל המיוחד מטעם הכונס הרשמי בקשה לביטול צו הכינוס, עקב אי-עמידת המערערת בתכנית הפירעון, חוסר שיתוף פעולה, ואי-התייצבות לדיון. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה וביטל את צו הכינוס ואת הליך פשיטת הרגל. 3. **בקשות לביטול ההחלטה:** * ביום 21.4.2025, הגישה המערערת, בעצמה, בקשה לביטול ההחלטה על ביטול צו הכינוס. בקשה זו נדחתה למחרת, תוך שמצוין כי המערערת לא הסבירה את מחדליה במשך שנתיים. * ביום 4.5.2025, הגישה המערערת בקשה נוספת לביטול ההחלטה, הפעם באמצעות בא-כוחה. גם בקשה זו נדחתה. 4. **ההליך שבכותרת:** ההליך הנוכחי הוגש כערעור בזכות כנגד ההחלטה השנייה בבקשה לביטול ההחלטה. כבוד השופט הנשיא י' עמית דחה ביום 22.12.2025 את הבקשה לסעד זמני והורה על בחינת סיווג ההליך. **השאלה המשפטית המרכזית: סיווג ההליך – ערעור בזכות או רשות?** עיקר ההחלטה עוסק בשאלה האם ההליך שהוגש הוא ערעור בזכות (המאפשר הגשת ערעור באופן אוטומטי) או בקשת רשות ערעור (הדורשת קבלת אישור מבית המשפט העליון להגשת הערעור). **עמדת המערערת** המערערת טוענת כי ההליך שבכותרת מוגש כערעור בזכות משני טעמים: 1. **סיווג ההחלטה המקורית:** נוכח העובדה שההחלטה המקורית (ביטול צו הכינוס) מסיימת באופן סופי את ההליכים, ובהתאם לסעיף 349(א)(8) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אשר רואה בהחלטה המורה על ביטול צו פתיחת הליכים כ"פסק-דין" לעניין ערעור. 2. **"בליעת" החלטות הביטול:** לטענתה, אף שהחלטות הביטול הן "החלטות אחרות" ככלל, מאחר ובית המשפט המחוזי דן בגופו של עניין במחלוקות בין הצדדים, הרי ש"בלעו" ההחלטות הללו את ההחלטה המקורית, והפכו אותן לפסק-דין המקנה זכות ערעור, בהתאם להלכת מועב. **קביעת הרשמת והנמקתה** הרשמת מורן יהב דחתה את עמדת המערערת וקבעה כי ההליך הינו בגדר בקשת רשות ערעור. להלן הנמקתה: 1. **הבחנה בין ההחלטה המקורית להחלטות הביטול:** * הרשמת הדגישה כי הליך זה אינו ערעור על ההחלטה המקורית המורה על ביטול צו הכינוס. החלטה המורה על ביטול הליך כינוס נכסים אכן נחשבת "צו בפשיטת רגל" שהערעור עליה הוא בזכות (כפי שנקבע בפסיקות כגון ע"א 7848/23 יצחק אלשטיין דוד גולדבלט-לוי). * **אולם**, לשיטתה, **ההליך שבכותרת הוגש כנגד ההחלטה השנייה בבקשה לביטול ההחלטה המקורית**. במצב דברים זה, ההחלטה נושא הערעור היא החלטה בבקשה לביטול החלטה קודמת. 2. **מעמדן של החלטות בבקשה לביטול פסק דין/החלטה:** * הרשמת סמכה את קביעתה על פסיקה עקבית של בית המשפט העליון, לפיה החלטה בבקשה לביטול פסק דין, או בהקשר זה, החלטה בבקשה לביטול החלטה המורה על ביטול הליך פשיטת רגל, נחשבת **"החלטה אחרת"**. * הערעור על "החלטה אחרת" הוא **ברשות** בלבד, ואינו בא בגדר "צו בפשיטת רגל" המקנה זכות ערעור. צורפו אסמכתאות רלוונטיות לפסיקה זו (ע"א 337/24 חאמד אדהם, בש"א 8410/07 עו"ד יעקב מ. בויאר, ע"א 3441/10 דגן, ע"א 3073/16 אוזלבו, ע"א 914/19 יניב). 3. **דחיית הטענה בדבר "בליעת" ההחלטות (הלכת מועב):** * הרשמת דחתה את טענת המערערת כי ההחלטות נשוא הערעור "בלעו" את ההחלטה המקורית, בהתבסס על הלכת מועב. * היא הבחינה בין עובדות המקרה בעניין מועב לבין המקרה הנוכחי. בעניין מועב, בית המשפט קמא קיים דיון מעמיק בגופו של עניין, שמע עדים, והורה על הגשת סיכומים, דבר שאיפשר לסווג את ההחלטות כ"פסק דין" לצורך ערעור. * **במקרה הנוכחי**, הרשמת קבעה כי בית המשפט המחוזי דחה את בקשות הביטול "במעמד צד אחד", ללא קיום דיון לגופו של עניין, וללא שמיעת עדים או הגשת סיכומים. כתוצאה מכך, לא ניתן לראות בהחלטות אלו כ"פסק דין" שהפך את ההחלטה המקורית, ולכן לא חלה הלכת מועב. **חידוש או הדגשה של עיקרון משפטי** ההחלטה מדגישה ומאששת עיקרון דיוני מבוסס בדיני הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי: * **הבחנה מהותית בין סוגי החלטות:** הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי כוללים מגוון רחב של החלטות. בעוד שצו פתיחת הליכים וצו כינוס נכסים, וכן החלטה על ביטולם, נחשבים כ"פסק דין" לעניין ערעור בזכות (בשל השפעתם המכרעת על ההליך וזכויות הצדדים), הרי שהחלטות אחרות, לרבות החלטות בבקשות לביטול החלטות קודמות, נחשבות כ"החלטה אחרת" שהערעור עליה הוא ברשות. הדבר נובע מהרציונל להגביל את זרם הערעורים לבתי המשפט, ולדרוש הצדקה מיוחדת (היתר) להגשת ערעור על החלטות שאינן סופיות במהותן. * **חשיבות אופי הדיון בהכרעת סיווג ההליך:** ההחלטה מבהירה את תפקידו של בית המשפט בבחינת האם דיון בבקשה לביטול החלטה קודמת היווה דיון "בגופו של עניין". אם אכן התקיים דיון כזה, לרבות שמיעת ראיות, הדבר עשוי להוביל לסיווג שונה של ההחלטה (כ"פסק דין" במקום "החלטה אחרת") בהתאם להלכות כגון הלכת מועב. בענייננו, בית המשפט מצא כי הדיון לא היה בגופו של עניין, מה שהוביל לסיווג כ"החלטה אחרת". **סעד שניתן ומשמעותו** * **שינוי סיווג ההליך:** הרשמת הורתה על שינוי סיווג ההליך מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור. * **השלכות דיוניות:** משמעות הדבר היא שהמערערת תצטרך כעת להגיש בקשת רשות ערעור, ובכפוף לאישורה של הרשות (בית המשפט העליון), תוכל להמשיך בהליך הערעור. הסדרת האגרה והערובה תתבצע בהתאם לסיווג החדש. * **גמישות דיונית:** למרות שהדרך שהמערערת בחרה (ערעור בזכות) הייתה שגויה, הרשמת, בהתחשב בכך שהמשיבים לא הגישו עמדתם בעניין הסיווג, בחרה בסנקציה דיונית פחות מחמירה – שינוי סיווג ההליך ולא מחיקתו, בהתאם לתקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. **סיכום** ההחלטה מהווה יישום מדויק של הדין הקיים לעניין סיווג הליכים ערעוריים בהליכי חדלות פירעון. היא מדגישה את ההבחנה הקריטית בין החלטה המורה על סיום הליך מהותי (כמו ביטול צו כינוס) לבין החלטה בבקשה לביטול החלטה כאמור, ומבהירה כי האחרונה תיחשב לרוב כ"החלטה אחרת" המחייבת קבלת רשות ערעור. כמו כן, ההחלטה מחדדת את התנאים בהם דיון "בגופו של עניין" עשוי להוביל לסיווג שונה של החלטה, תוך הבחנה בין מקרים בהם הדיון אכן התקיים באופן מעמיק לבין מקרים בהם הדבר לא קרה.