בג"צ 7177/95

תקציר

העותר, בעל מפעל המייצר מסטיקים ומדבקות שונות, ביקש להרחיב את המפעל והגיש בקשה לאישור תוכנית השקעות לפי חוק עידוד השקעות הון, המציעה הטבות שונות. הבקשה נדחתה פעמיים על ידי המשיבה מס' 3, תחילה בנימוק של חוסר סבירות יצוא ופעילות לא תעשייתית, ולאחר מכן מאותם טעמים לאחר הגשת בקשה חוזרת. בבקשה השנייה הציגה העותרת צווי יצוא, אך ללא הועיל. בג"ץ פסק לטובת העותר. הנימוק הראשון לדחייה, היעדר יצוא, נקבע כבלתי סביר, שכן העותרת סיפקה מאוחר יותר הוכחות ליצוא אמיתי. הסיבה השנייה, פעילות לא תעשייתית, גם היא לא הייתה מספקת, שכן מרכז ההשקעות לא סיפק פרטים ספציפיים. יתר על כן, החוק אינו מחייב את המפעל להיות תעשייתי כדי להיות זכאי להטבות. הגדרת "מפעל תעשייתי" לא הייתה חד משמעית, ובית המשפט מצא כי חלק ניכר מפעילותה של העותרת היה כרוך בייצור. על מרכז ההשקעות היה לשקול את הבקשה לגופה, מה גם שהמפעל יכול היה לתרום למטרות החוק. בית המשפט מצא פגם בנימוקי המשיבים והחזיר את הבקשה לעיון חוזר, תוך שהוא מורה למשיבים לשלם הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.