מ"ת 28853-03-12

תקציר

השופט, הרב שפירא, בחן בקפידה את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים ומצא כי דברי עדי התביעה אמינים יותר. השופט מדגיש את הסתירות בין דברי המשיב לבין דברי עדי ההגנה, ומצביע על כך שעדויותיהם מוטות ובלתי אמינות. מספר עדי ראייה, בהם בני משפחתו של המנוח, מסרו בעקביות כי המשיב דקר את הקורבן. השופט מביא בחשבון גם את הודאתו של המשיב בפני אביו ואת הקלות שבה השתמש בסכין כדי לדקור את הקורבן, דבר המצביע על היעדר מחסומים מוסריים וסכנה פוטנציאלית לחברה. זאת ועוד, השופט מביע חשש מהשפעתו של המשיב על עדי הראייה, שכן הם מוכרים לו ומתגוררים בסמיכות. בסופו של דבר, השופט קובע כי יש די ראיות לכאורה כדי לבסס את אשמתו של המשיב באישום ההריגה. חומרת העבירה, יחד עם המסוכנות הנשקפת מהמשיב לחברה והסיכון הפוטנציאלי לשיבוש עדים, מביאים את השופט להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים. החלטה זו, שהתקבלה למען שלום הציבור, נתפסת כהכרחית, למרות הצעדים המחמירים שננקטו סביב טול כרם. השופט מגיע למסקנה כי אין חלופה למעצר מתאימה במקרה זה.