רע"א 44760-06-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **פסק דין: רע"א 44760-06-25 (בית המשפט העליון)** **רקע עובדתי:** התיק עוסק בסכסוך שכנים ארוך שנים (עשר שנים) בין המבקשים (משפחת טרבלסי) לבין המשיבה (נעמי צדוק), יורשת של המנוח שמעון צדוק ז"ל. הסכסוך נסוב סביב טענות לבנייה לא חוקית שביצעו המבקשים, אשר לטענת המשיבה חוסמת אור ואוויר מדירת אביה המנוח. הסכסוך התנהל בשני הליכים עיקריים בבתי משפט השלום והמחוזי, והגיע כעת לבית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". **הליך ראשון:** * **תביעת המשיב (צדוק האב):** טען לבנייה לא חוקית על ידי המבקשים שחסמה חלון מרכזי בדירתו. * **קביעת בית משפט השלום:** קיבל את התביעה, הורה על הריסת הבנייה וקבע סנקציה כספית יומית על אי קיום הצו. דחה את טענת המבקשים כי החלון בדירת צדוק נפרץ שלא כדין, בהסתמך על חוות דעת שמאי. * **ערעור המבקשים בבית המשפט המחוזי:** בוטלה הסנקציה הכספית, אך צו ההריסה נותר על כנו. הערעור על הקביעה שפריצת החלון בדירת צדוק נעשתה כדין – נדחה. **הליך שני (ההליך מושא הבקשה):** * **תביעת המבקשים:** הוגשה נגד המשיבה וצדוק האב, ונסבה על "נזקי" התביעה הראשונה ותוצאותיה, לטענתם. חזרה על הטענה כי החלון בדירת צדוק נפרץ שלא כדין. * **קביעת בית משפט השלום:** דחה את התביעה מחמת מעשה בית דין. נקבע כי החלון נשוא שתי התביעות זהה, וכי המבקשים לא הציגו ראיות לחוקיות פריצת החלון, בעוד שתשריט חברת "עמידר" הצביע על פריצה חוקית. נקבע גם כי עילות התביעה הוכרעו בהליך הראשון. * **ערעור המבקשים בבית המשפט המחוזי:** נדחה. בית המשפט המחוזי אישר את קביעת בית משפט השלום כי מדובר באותו חלון, וכי פריצתו נעשתה כדין. כמו כן, הוטלו הוצאות בסך 30,000 ש"ח על המבקשים בשל התבטאויות פוגעניות. **בקשת רשות ערעור (בית המשפט העליון):** **טענות המבקשים:** 1. **עיוות דין:** נגרם להם עיוות דין בשל דחיית תביעתם בהליך השני מחמת מעשה בית דין, בטענה שההליכים עסקו בחלונות שונים, וכי בית המשפט המחוזי בהליך הראשון קבע שההליכים נפרדים ועצמאיים. 2. **פריצת חלון שלא כדין ואכיפה בררנית:** חזרה על הטענה כי החלון בדירת צדוק נפרץ שלא כדין, וכי אי הוראה על הריסתו מהווה אכיפה בררנית של דיני התכנון והבנייה. 3. **פגמים בהליך בבית המשפט המחוזי:** * החלטה מיום 26.3.2025 מלמדת על קביעה מראש של בית המשפט, עוד לפני הגשת תשובה. * פרוטוקול הדיון חלקי, ולא נרשמו חלקים ממנו בהסכמת המבקשים. * הושמטה התייחסותם לבקשה להעביר את הדיון למותב שדן בערעור הראשון, שבו נקבע כי ההליכים נפרדים. 4. **גובה ההוצאות:** סכום ההוצאות שנפסק לטובת המשיבה ("אסטרונומי") אינו מוצדק. **דיון והכרעה (בית המשפט העליון):** **עקרונות משפטיים מרכזיים:** * **רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** תינתן רק במקרים חריגים, המעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או כאשר דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין. * **התערבות בקביעות עובדתיות:** ערכאת הערעור (ובמיוחד ב"גלגול שלישי") אינה נוטה להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, ששמעה ראיות. * **מעשה בית דין:** תחולתו מונעת דיון חוזר בסוגיות שכבר הוכרעו בין אותם צדדים. * **אכיפה בררנית:** דרישה להחלת דין באופן שוויוני על כולם, ללא אפליה. * **סדרי דין:** תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מאפשרת דחיית ערעור ללא צורך בתשובה אם אין לו סיכוי להתקבל. * **הוצאות משפט:** התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית בעניין הוצאות משפט נעשית במשורה, ורק במקרים חריגים. **ניתוח בית המשפט העליון:** 1. **מעשה בית דין והקביעות העובדתיות:** * **דחיית הטענה:** בית המשפט העליון דחה את טענות המבקשים כי לא היה מקום לדחות את התביעה מחמת מעשה בית דין. * **זהות החלון:** בית המשפט העליון אימץ את קביעות הערכאות קמא כי שני ההליכים עסקו באותו חלון, וכי בית משפט השלום שמע ראיות בנושא זה (כולל עדותו של המבקש 1). * **פריצה כדין:** בית המשפט העליון אימץ את הקביעה כי החלון נפרץ כדין, וסבר כי אין מקום להתערב בקביעות עובדתיות אלו, בפרט ב"גלגול שלישי". * **מעשה בית דין חל:** לאור הקביעות הללו, צדקו הערכאות קמא בדחיית התביעה בשל מעשה בית דין. * **הערה לגבי "הליכים נפרדים":** בית המשפט העליון הסביר כי אמירות בית המשפט המחוזי בהליך הראשון על כך שההליכים "נפרדים ועצמאיים" נאמרו "בשולי הדברים" והתייחסו בעיקר לשוני בסעדים המבוקשים (ולא לאי-קיום מעשה בית דין). אמירות אלו לא כבלו את בית המשפט בהליך השני לקבוע כי אין מעשה בית דין. **(חידוש/הבהרה משפטית):** בית המשפט מבהיר את גבולות ההלכה לגבי הצהרות שנאמרו אגב אורח חיים, ואינן מהוות קביעה מחייבת לגבי סוגיות פרוצדורליות עתידיות כמו מעשה בית דין. 2. **טענת האכיפה הבררנית:** * **דחייה:** הטענה נדחתה משום שכל הערכאות קבעו כי החלון בדירת צדוק נפרץ כדין. אם הפריצה חוקית, הרי שאין כל יסוד לתביעה להריסתה, ובטח שלא לטענה של אכיפה בררנית. 3. **טענות כנגד בית המשפט המחוזי (סדרי דין):** * **שגיאה בהחלטה מיום 26.3.2025:** בית המשפט העליון הודה כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו זו, אך הבהיר כי מדובר בשגיאה פרוצדורלית שאינה מצדיקה קבלת הבקשה. * **תקנה 138(א)(1):** בית המשפט המחוזי היה רשאי, מכוח התקנה, לדחות את הערעור אף ללא תשובה. בפועל, הוגשה תשובה והתקיים דיון. * **פרוטוקול הדיון:** לא הוצגה ראיה לכך שהמבקשים לא הסכימו לדיון שלא נרשם בפרוטוקול ("בהסכמה"). * **השמטת טענות מהפרוטוקול:** הטענות לגבי העברת הדיון נדונו ונדחו כבר בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.4.2025, ובית המשפט העליון אינו מוצא עיוות דין בעניין זה. * **הערה לגבי סמכות ההרכב:** **(חידוש/עקרון משפטי):** בית המשפט העליון מדגיש כי לצדדים אין "פררוגטיבה" להחליט איזה הרכב ידון בהליך, זוהי סמכותו של בית המשפט בלבד. 4. **סכום ההוצאות:** * **דחייה:** בית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בהחלטות בעניין הוצאות, אלא במקרים חריגים. * **הצדקת ההוצאות:** בית המשפט המחוזי נימק את פסיקת ההוצאות בהתבטאויות הפוגעניות של המבקשים, ולכן פעל בגבולות שיקול הדעת שהוקנה לו. **מסקנה סופית:** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, משלא מצא כי נגרם למבקשים עיוות דין, וכי אין מקום להתערב בהחלטות הערכאות קמא. לא נדרשה תשובה מהמשיבה, ולכן לא הוטל צו להוצאות. **חידושים ודגשים משפטיים:** * **גבולות ההתערבות ב"גלגול שלישי":** הפסיקה מדגישה את הזהירות הנדרשת בהתערבות ב"גלגול שלישי", במיוחד כשמדובר בקביעות עובדתיות. * **פרשנות החלטות אגב אורח חיים:** בית המשפט מבהיר כי הצהרות הנאמרות "בשולי הדברים" ואינן מהוות את ליבת ההכרעה, אינן מחייבות בהכרח בעתיד, ואינן מונעות טענת מעשה בית דין. * **סמכות בית המשפט בקביעת הרכב שידון בתיק:** בית המשפט מבהיר באופן חד משמעי כי אין לצדדים זכות להחליט איזה הרכב ידון בתיק. * **התמודדות עם התנהגות דיונית פוגענית:** בית המשפט מאשר את כוחו של בית המשפט להטיל הוצאות משפט גבוהות במקרים של התנהגות פסולה או התבטאויות פוגעניות. * **הבחנה בין ההליך העיקרי להליך הדיוני:** בית המשפט מבחין בין קביעות עובדתיות ומשפטיות מהותיות (כמו מעשה בית דין וחוקיות הבנייה) לבין טענות פרוצדורליות (כמו ההחלטה על קיום דיון ללא תשובה או אי-רישום בפרוטוקול), ומקפיד על גבולות ההתערבות בהתאם.