מ"ת 21127-08-12

תקציר

נגד המשיב, יחד עם המשיב מס' 1, הוגש כתב אישום המייחס לו מספר אישומים, בהם ניסיון רצח, חטיפה לשם רצח, קשירת קשר לביצוע רצח, החזקת סכין שלא כדין ואיומים. המתלונן, ליאור פחימה, טען כי בליל 13.8.2012 נלקח בכוח על ידי המשיבים למקום מרוחק, יער ביריא, שם הותקף באכזריות. פחימה טען כי המשיב מס' 2 אחז בו בחוזקה ואילו המשיב מס' 1 דרש התנצלות על הפצת שמועות אודותיו. משסירב פחימה, היכה אותו המשיב מס' 1 באגרופים והמשיב מס' 2 דקר אותו בגבו בסכין והותיר אותו תקוע שם. בסופו של דבר הצליחה פחימה לבקש עזרה במלון סמוך. התביעה ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו של המשיב מס' 2 עד תום ההליכים, תוך הצגת מספר ראיות, לרבות עדויות המתלוננת, הצהרות עדים ומסמכים רפואיים. התביעה טענה כי יש בידיה ראיות טובות לכאורה נגד המשיב מס' 2, המבססות סבירות סבירה להרשעתו. הם הדגישו את חומרת העבירות, את עברו הפלילי של המשיב ואת ניסיונו להימלט מהמשטרה, והצדיקו את מעצרו בעילה של שיבוש הליכי משפט. בא כוח המשיב טען כי אין כל התאמה בין העובדות לבין האישומים, וניסה לערער את עדותו של המתלונן באמצעות הדגשת סתירות וחוסר יציבותו הנפשית לכאורה. נטען כי המשיבים לא הוזכרו בדו"ח המשטרתי הראשוני וכי אין כל ראיה הקושרת את המשיב מס' 2 לביצוע העבירה. זאת ועוד, מספר עדים תמכו באליבי של המשיב, ולא נמצאו ראיות מפלילות בכלי הרכב או באמצעות בדיקות טלפון נייד או מצלמות. עם זאת, בית המשפט מצא כי ראיות התביעה, לרבות הודעותיה העקביות של המתלוננת ועדותו של המודיע, מהוות ראיה לכאורה בעלת פוטנציאל סביר להרשעה. עברו הפלילי של המשיב, אופי העבירה והתנהגותו הצביעו על מידה גבוהה של מסוכנות, המקשה על מתן אמון. לפיכך נעתר בית המשפט לבקשת התביעה והורה על מעצרו של המשיב מס' 2 עד תום ההליכים המשפטיים. החלטה זו התקבלה לאחר ששקל את זכותו של המשיב למעצר חלופי ולא מצא נסיבות חריגות המצדיקות את שחרורו.