עת"מ 40657-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים מהותיים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שהוצגו: **כותרת פסק הדין:** עת"מ 40657-11-25 א. כפיר אחזקות ובנין (1991) בע"מ נ' מועצה מקומית זכרון יעקב **בית המשפט:** בית המשפט המחוזי בחיפה (כבית משפט לעניינים מנהליים) **תאריך פסק הדין:** 3 במאי 2026 (ט"ז אייר תשפ"ו) **סוג ההליך:** עתירה מנהלית מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. **רקע כללי:** העותרות, חברות יזמיות בתחום הנדל"ן, זכו במכרז של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לרכישת זכויות חכירה לבניית מאות יחידות דיור בפרויקט "שכונת זכרונה" בזכרון יעקב. המשיבה, המועצה המקומית זכרון יעקב, התנגדה בתחילה לאישור התוכנית, אך התנגדותה נדחתה בבית המשפט. לאחר אישור התוכנית, המועצה סירבה לקדם את יישומה, מה שהוביל לעתירה מנהלית קודמת שהוגשה על ידי הזוכים במכרז (ובהם העותרות), אך נדחתה בטענה שהעתירה הוגשה מוקדם מדי. בנוסף, הוגשה תביעה כספית נגד רמ"י, שבה נשלחה הודעה לצד שלישי נגד המשיבה. **עילת העתירה הנוכחית:** העותרות הגישו בקשת מידע מכוח חוק חופש המידע למועצה המקומית, שכללה פריטים רבים. המועצה לא השיבה לבקשה במועד הקבוע בחוק, ולכן הוגשה העתירה הנוכחית בדרישה להורות למועצה למסור את המידע. **טענות העותרות:** 1. **הפרת חובת ההשבה:** המועצה הפרה את חובתה להשיב לבקשת המידע תוך 30 יום (או 60 יום בהודעה מנומקת), כפי שנקבע בחוק חופש המידע. 2. **דחיית הבקשה:** מחדל המועצה ממתן תשובה במועד, ללא נימוק, מהווה דחיית בקשה לפי חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. 3. **עניין ישיר וחיוני:** לעותרות עניין ישיר וחיוני במידע, שכן הוא נוגע ישירות למכרז בו זכו, הכרחי לכלכלת צעדיהן, להבנת מצב הדברים העובדתי ולכוונות המשיבה בנוגע לפרויקט. 4. **חשיבות ציבורית:** חוק חופש המידע מקדם שקיפות וזכות הציבור לדעת, שהם תנאים חיוניים לביקורת אפקטיבית על הרשויות. 5. **סמכות בית המשפט:** בית המשפט רשאי להורות על גילוי מידע גם מקום שיש סייגים, אם האינטרס הציבורי בגילוי גובר. **מענה ראשון של המשיבה ובקשת סילוק:** 1. **עיכוב בתשובה:** המשיבה טענה כי האיחור נובע מסמיכות לחגי תשרי ו"טעות משרדית". 2. **זמן מצטבר:** המשיבה טענה כי עומדים לרשותה עד 120 יום למתן תשובה. 3. **מסירת מידע חלקי:** המשיבה סיפקה תחשיבים, מכתבים ופרוטוקול, אך טענה ש"מסמכים נוספים לא קיימים". 4. **בקשת סילוק:** המשיבה ביקשה למחוק את העתירה בטענה שהתייתרה עקב מתן המענה הראשון. **מענה העותרות לבקשת הסילוק:** 1. **מענה לא מספק:** המידע שסופק חלקי ולא עומד בדרישות החוק. 2. **טענת "אין מסמכים נוספים" - דחייה:** העותרות הציגו פרוטוקולים נוספים שלא סופקו. 3. **חוסר תום לב:** המשיבה מתחמקת ממתן מידע ומשתמשת בטקטיקות של משיכת זמן. 4. **הפרת מועדים:** המשיבה לא עמדה במועדים הקבועים בחוק, וגם הארכה (אם הייתה) דורשת הודעה מנומקת. **מהלך הדיונים והחלטות ביניים:** 1. **דיון ראשון (9.2.2026):** בית המשפט ביקש מהעותרות להגיש רשימה מעודכנת ומפורטת של המסמכים, והורה למשיבה להשיב עד 1.3.2026, תוך הדגשת ערך השקיפות. 2. **רשימת מסמכים מעודכנת:** העותרות הגישו רשימה מפורטת, שכללה דרישות רבות, גם אם לא צומצמה כנדרש. 3. **מענה משלים (1.3.2026):** המשיבה צירפה פרוטוקולים נוספים, דחתה דרישות מסוימות (בטענה שהמידע נוצר על ידי רשות אחרת או שמדובר בדיונים פנימיים), טענה שאין מסמכים נוספים לגבי תכנון ופיתוח (כיוון שהפיתוח אינו מקודם), וכי היענות לדרישות אחרות כרוכה בהקצאת משאבים בלתי סבירה. 4. **דיון נוסף (12.4.2026):** הצדדים חזרו על טענותיהם. העותרות הוסיפו טענות לגבי תאריך היעד לפרויקט, חוסר תום לב, טענת הקצאת משאבים בלתי סבירה, וחשיבות התיעוד. המשיבה חזרה על טענותיה לגבי בדיקות שבוצעו, פרסום פרוטוקולים באתר, חוסר עיסוק בקידום התוכנית, והפנייה לגורמים חיצוניים. **דיון והכרעה - עקרונות משפטיים וחידושים:** **1. טענת סף - מוקדמות:** * **עיקרון:** חוק חופש המידע קובע מועד השבה של 30 יום, עם אפשרות להארכה של 30 יום (או 60) **בכפוף להודעה מנומקת**. * **החלטת בית המשפט:** טענת המשיבה כי העתירה מוקדמת נדחתה. בית המשפט קבע כי המשיבה לא סיפקה מענה במועד, לא הודיעה על הארכה ולא נימקה אותה. ההסברים שניתנו בדיעבד (חגי תשרי, טעות משרדית) אינם מצדיקים סטייה מהוראות החוק. טענת 120 הימים נדחתה אף היא, שכן הארכות כפופות להפעלת שיקול דעת בזמן אמת ומתן הודעה מתאימה. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מקפיד על קיום מועדי ההשבה לפי חוק חופש המידע, ומדגיש כי הארכות מותנות בהודעה מנומקת מראש. מחדל בהודעה כזו, גם אם נשלחה תשובה מאוחר יותר, מהווה הפרה. **2. טענת סף - התייתרות העתירה:** * **עיקרון:** עתירה מנהלית יכולה להתייתתר אם המענה שניתן ללאחר הגשתה מספק את כל הסעד המבוקש. עם זאת, במקרים מורכבים, גם לאחר מתן מענה, ייתכן צורך להמשיך בבירור. * **החלטת בית המשפט:** טענת המשיבה נדחתה. נקבע כי למרות שהמענה הראשון נשלח לאחר הגשת העתירה, עדיין נותרה מחלוקת מהותית לגבי היקף המידע שנמסר וחוקיות אי מסירתו. כמו כן, גם המענה המשלים לא פתר את המחלוקת. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מכיר בכך שגם לאחר הגשת עתירה, המשך הבירור עשוי להיות נחוץ אם קיימת מחלוקת מהותית לגבי מידת העמידה בחוק, ולא רק עצם מתן מענה פורמלי. **3. דיון לגופו של מידע - עקרונות יסוד:** * **עיקרון השקיפות וחובת הגילוי:** הזכות לקבלת מידע היא זכות מרכזית, הנגזרת מחובת השקיפות, ומהווה נכס ציבורי המוחזק בנאמנות. המידע צריך להיחשף גם אם הוא פוגע בעמדת הרשות. * **אי-הגילוי כחריג:** אי-גילוי מידע הוא החריג, הדורש הצדקה והנמקה. * **חשיבות ציבורית:** בפרויקט "שכונת זכרונה", קיים אינטרס ציבורי מובהק בגילוי המידע, בשל השלכותיו הרחבות. * **מסננות סבירות ומידתיות (סעיפים 10, 11, 17(ד) לחוק):** גם אם קיימים סייגים בחוק, יש לאזן בין האינטרסים, ובמידת האפשר למסור מידע באופן חלקי (על ידי השמטת פרטים, שינויים וכו'), או להורות על מסירה אם האינטרס הציבורי בגילוי גובר. * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט הדגיש את חשיבות עקרונות השקיפות והגילוי, ואת הצורך בגישה מרחיבה מצד הרשות. **4. הגבלות על חובת הגילוי:** * **עיקרון:** חוק חופש המידע אינו מטיל על הרשות חובה ליצור מידע חדש או לעבד מידע שאינו קיים ("עיבוד מידע"). * **החלטת בית המשפט:** * **מידע שאינו מצוי בידי הרשות:** במקרים בהם הרשות נקטה אמצעים סבירים ולא הצליחה לאתר מידע, כפי שהיה במקרה של הערכות כספיות נוספות, עמדתה מכובדת. * **מידע של רשות אחרת (סעיף 8(5) לחוק):** טענת המשיבה שמידע שנוצר על ידי גופים אחרים (רמ"י, משרדי ממשלה) אינה מחייבת אותה נדחתה. נקבע כי אם המידע קיים בידי המשיבה, עליה להעבירו, גם אם הוא קיים במקביל אצל גורמים אחרים. * **דיונים פנימיים (סעיף 9(ב)(4) לחוק):** חריג זה מגן על תהליכי קבלת החלטות פנימיים. בית המשפט קבע כי יש לפרט באופן נרחב את עמדת הרשות בנוגע למידע ספציפי המוגדר כ"דיונים פנימיים". * **הקצאת משאבים בלתי סבירה (סעיף 8(1) לחוק):** בית המשפט קיבל את טענת המשיבה לגבי אי-חשיפת יומני פגישות מלאים של כלל בעלי התפקידים (מעבר לעמוד אחד מיומן ראש המועצה), וכן לגבי חיפוש "התבטאויות" כלליות, מטעמי הקצאת משאבים בלתי סבירה. עם זאת, הוטל נטל על המשיבה להוכיח את ההכבדה. * **חידוש/הדגשה:** * **אי-הכפפת המשיבה למידע של רשויות אחרות:** בית המשפט מבסס את החובה למסור מידע שקיים בידי הרשות, גם אם נוצר על ידי גוף אחר. * **הגנה על דיונים פנימיים:** האיזון בין שקיפות להגנה על תהליכים פנימיים נשמר, אך בית המשפט דורש פירוט והנמקה מעמיקים יותר. * **הקצאת משאבים בלתי סבירה:** בית המשפט מכיר במגבלות של הרשות ובצורך באיזון בין זכות הגישה למידע לבין יעילות המינהל הציבורי. יש לבסס את הטענה בדבר הקצאת משאבים בלתי סבירה. **5. ספציפיות הדרישות ועיבוד מידע:** * **עיקרון:** כפי שצוין, הרשות אינה חייבת ליצור מידע חדש או לעבד מידע קיים. * **החלטת בית המשפט:** * **פרוטוקולים והחלטות:** לאחר שהמשיבה צירפה מספר פרוטוקולים וטענה כי היתר זמינים באתר, בית המשפט הסתפק בכך, והבהיר כי אם העותרות לא ימצאו פרוטוקולים ספציפיים באתר, המשיבה תעביר להן עותק. * **פארק היין ואזור תעסוקה:** נדחתה הדרישה ל"טבלה" של עדכוני סטטוס ולוחות זמנים, שכן מדובר ב"עיבוד מידע". המידע מצוי באתרי גורמי התכנון הנגישים לציבור. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מבחין היטב בין דרישה לקבלת מסמכים קיימים לבין דרישה לעיבוד מידע או יצירת סיכומי מידע חדשים. **6. סדר הטיפול והפרוצדורה:** * **פסק דין מפורט:** בית המשפט נתן פסק דין מפורט, שסקר את טענות הצדדים, את ההתפתחויות לאורך ההליך, ופירט את החלטותיו לגבי כל פריט מידע שהתבקש. * **הקצאת מועדים:** המשיבה חויבה להשלים את הטיפול בבקשת חופש המידע בתוך 30 יום. * **הוצאות:** המשיבה חויבה בהוצאות בסך 9,000 ₪. * **הבחנה בין הליכים:** בית המשפט הדגיש כי אין באמור כדי להשליך על ההליכים המתנהלים במסגרת התביעה האזרחית. * **חידוש/הדגשה:** הדגשת ההבחנה בין הליכי חופש מידע להליכים אזרחיים, למרות קשרם, חשובה. **מסקנות עיקריות וחידושים מהותיים:** 1. **קשיחות דרישת המועדים:** בית המשפט מקפיד על מועדי התגובה בחוק חופש המידע, ואי-עמידה בהם, גם אם מוסברת בדיעבד, מהווה הפרה. 2. **חובת גילוי גם על מידע של גופים אחרים:** הרשות אינה יכולה להתחמק מחשיפת מידע שברשותה בטענה שנוצר על ידי גוף אחר. 3. **איזון בין שקיפות לפרטיות/תהליכים פנימיים:** בית המשפט מנסה לאזן בין הצורך בשקיפות לבין ההגנה על דיונים פנימיים, אך דורש פירוט והנמקה מעמיקים יותר בעת טענת חסיון. 4. **הגבלת "עיבוד מידע":** בית המשפט מבחין באופן ברור בין דרישה למסמכים קיימים לבין דרישה לעיבוד מידע או יצירת מסמכים חדשים, ומגביל את חובת הרשות בהקשר זה. 5. **עקרון "הקצאת משאבים בלתי סבירה":** בית המשפט מכיר במגבלות הרשות ומאפשר לה לדחות דרישות מידע אם הטיפול בהן דורש הקצאת משאבים בלתי סבירה, אך מחייב הוכחת טענה זו. 6. **תפקיד הממונה על חופש המידע:** פסק הדין מתייחס בעקיפין לתפקיד הממונה, ומציין שהחלטה על מסירת מידע היא של הרשות, אך גם עבודת הממונה ותיעודו משמעותיים. בסך הכל, פסק הדין מדגיש את חשיבות חוק חופש המידע ככלי מרכזי לשקיפות וביקורת ציבורית, תוך שהוא מציג איזונים פרקטיים בין זכויות אלו לבין צרכים ניהוליים ואחרים של הרשות.