בד"א 7/11

תקציר

לשכת עורכי הדין במחוז דרום ערערה על גזר הדין שהוטל על עורך דין על ידי בית הדין המשמעתי של מחוז דרום. עורך הדין הורשע בכך שקיבל במרמה כספים שיועדו ללקוחות ולא העביר להם את הכספים להם היו זכאים. במקום זאת, הוא שלשל לכיסו את רוב הכספים, בסך כולל של 234,082 שקלים. עבירותיו של המשיב בוצעו בין השנים 1998-1999, זמן קצר לאחר קבלתו ללשכת עורכי הדין. הוא הושעה מעיסוק בעריכת דין בתחום הפלילי בין השנים 2006 ל-2009 בזמן שהתלונה נחקרה. בסופו של דבר הוא הורשע ונידון לארבעה חודשי מאסר בפועל, אותם ריצה, ועשרה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים. לשכת עורכי הדין טענה כי מעשיו של המשיב הפרו את עקרונות הנאמנות והנאמנות ללקוחות, וגרמו נזק רב למקצוע עריכת הדין. המשיב, שבא בעצמו מהמגזר הבדואי, היה צריך לשמש דוגמה לאחרים בקהילתו, אך במקום זאת בחר להונות אותם. בית הדין המשמעתי הכיר בנעוריו ובתמימותו של המשיב בעת ביצוע העבירות, אך ציין כי זו סיבה נוספת לעונש חמור, שכן הדבר מצביע על אי הבנה יסודית של חובות מקצוע עריכת הדין. בית המשפט מצא את מעשיו של המשיב חמורים ומזיקים, המצדיקים שלילת רישיון לצמיתות. עם זאת, בהתחשב בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, השיהוי בהליכים המשפטיים, עבודות השירות של המשיב והחזר הכספים שנגנבו, בחר בית המשפט בהשעיה של עשר שנים מלשכת עורכי הדין, כאשר שש שנים הן השעיה בפועל וארבע השנים הנותרות על תנאי. גזר הדין נכנס לתוקף בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, שניתן ב-10.1.12.