פש"ר 16852-01-11

תקציר

השופטת, אירית וינברג-נוטוביץ, החליטה לדחות את הערעור על דחיית תביעת החוב על ידי הנאמן משורה של טעמים. ראשית, התביעה לא אומתה כראוי, כנדרש בחוק, שכן היא אומתה על ידי עורך הדין של הנושה ולא על ידי הנושה עצמו או גורם מוסמך. עורך הדין המדובר לא התייצב לדיון ולא ניתן אישור מהמפרק או ייפוי כוח, גם לאחר שהתבקש על ידי הנאמן. שנית, הסכם הפשרה שהוגש כראיה לא גילה כל התחייבות אישית של החייב; החלטת הנאמן לדחות את התביעה הייתה אפוא סבירה. בנוסף, המערערת לא השיבה לבקשת הנאמן להבהרות בתוך המועד שנקבע, ולא ביקשה ארכה, וזו אף הייתה סיבה מוצדקת לדחיית התביעה. סיכומו של דבר, המערערים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת תביעתם, ונטל ההוכחה מוטל על הנושה. השופט מסכים עם החלטת הנאמן, והערעור נדחה תוך מתן צו למערערת לתשלום הוצאות ושכר טרחה בסך 15,000 ₪.