ע"א 10548-11-15

תקציר

השאלה המרכזית בערעור זה היא האם המשיב ביטל כדין את הסכמי המערערת בחודש פברואר 2010 לרכישת זכויות שימוש ביחידות נופש. המערערים לא שילמו את עיקר המחיר המוסכם בסך 329,050 ₪, ושילמו פחות מ-110,000 ₪ עד פברואר 2010, עת ביטל המשיב את ההסכם. טענתם העיקרית של המערערים הייתה כי המשיב הפר את ההסכם תחילה, בכך שלא בנה מבנה נוסף, וכי התמורה בגין יחידות הנופש הייתה שזורה בהסכם שהופר. עם זאת, השופט מצא כי טענות המערערים אינן מבוססות. המערערים לא שילמו למשיב אף לפי לוח התשלומים שהציעו, וכבר בשנת 2007 היו בהפרו. זאת ועוד, המערערים מעולם לא ניסו לבטל את ההסכמים, ועמדו על קיימם חרף עוולותיו הנטענות של המשיב. השופטת קבעה כי הפרת חוזה על ידי צד אחד אינה משחררת אוטומטית את הצד השני מהתחייבויותיו על פי החוזה, ומאחר שהמערערים לא ביטלו את ההסכם, הם נדרשו לקיים את התחייבויותיהם החוזיות. עוד קבע השופט כי האישומים אינם שלובים זה בזה, וכי אי תשלום המערערים נבע מקשיים כלכליים ואינו קשור לרישום הזכויות במקרקעין או להיעדר בנייה. לפיכך, הערעור נדחה והמערערים אחראים להוצאות המשיבים, בסך כולל של 20,000 ₪, שישולמו באופן מיידי.