ת"א 3159/99

תקציר

התובעת, רונית ברזון, נפגעה בתאונת דרכים בשנת 1999, וסבלה כתוצאה מכך טראומה נפשית קשה. היא תבעה את הנתבעים, חברת הביטוח של הרכב שפגע בה, על נזקים. המחלוקת בין הצדדים נסבה על גובה הנזק שנגרם לתובעת, בעיקר נזק נפשי, ועל מידת נכותה התפקודית ואובדן ההשתכרות. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי נגרמה לה נכות נפשית קשה עקב התאונה, אשר גרמה לה לנכות תפקודית בשיעור של 100%, ואיבדה לחלוטין את כושר ההשתכרות שלה. קביעה זו התבססה על עדויות מהימנות של התובעת ובעלה, כמו גם על הערכות פסיכיאטריות של מומחים. מצבה הנפשי של התובעת, המאופיין בדיכאון, אדישות, פגיעה בזיכרון וחרדה, ניכר במהלך עדותה. בית המשפט קיבל גם את טענת התובעת כי כושר השתכרותה היה גבוה בהרבה מהכנסתה בפועל ערב התאונה, בשל עסק העיצוב הגרפי המצליח שלה אשר הסתמך על יצירתיותה וכישוריה. התאונה קטעה את הצמיחה הטבעית של העסק שלה, והובילה לסגירתו. שכרה החודשי לפני התאונה נקבע אפוא על 11,250 שקל. בית המשפט חישב בהתאם את אובדן ההשתכרות של התובעת בעבר ובעתיד, ופסק לה 287,678 ₪ בגין אובדן הכנסה בעבר ו-1,734,600 ₪ בגין אובדן הכנסה עתידי. בית המשפט גם פסק לתובעת פיצוי בגין עזרה מאחרים, לה נזקקה בשל מוגבלותה, וקבע כי הוא עומד על סך של 225,000 ₪ עבור סיוע בעבר ו-737,675 ₪ עבור סיוע עתידי. נזקים נוספים שנפסקו לתובע כללו 75,000 ₪ בגין תרופות עבר ו-210,000 ₪ בגין תרופות עתידיות, 968 ₪ בגין הוצאות מיוחדות ו-115,576 ₪ בגין כאב וסבל, בסך כולל של 3,804,497 ₪ לפני ניכויים. סכום הפיצוי הכולל המגיע לתובע לאחר ניכוי תשלומים ששולמו על ידי הנתבעים, ותגמולי המוסד לביטוח לאומי שהתקבלו ועתידים להתקבל על ידי התובע, נקבע על סך של 3,205,088 ₪. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% מהפיצוי, בתוספת מע"מ. פסק הדין כלל גם צו האוסר על פרסום כל פרט שיש בו כדי לזהות את התובעת או את מצבה הנפשי.