רע"פ 1634/10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים בעניינם של שלושה מבקשים שהורשעו בעבירות מס. המבקשים, חברה המספקת שירותי אבטחה ואחזקה (המבקשת 1) ושניים ממנהליה (המבקשים 2 ו-3), הורשעו בניכוי מס תשומות ללא המסמכים הנדרשים, בכוונה להתחמק מתשלום מס. בית משפט השלום הרשיע אותם בניכוי מס תשומות שלא כדין בסך 847,053 ש"ח, על סמך חשבוניות מס כוזבות בגין עבודה שלא בוצעה. החברה נקנסה במיליון שקל, ואילו על המבקשים 2 ו-3 נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי, לצד קנס של 20 אלף שקל. על פסק דין זה ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה כי ניכויי המס נבעו מעסקאות מלאכותיות, שאין לראות בהן עבירות פליליות. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם, ואישר את קביעות בית משפט השלום כי חשבוניות המס לא היו אמיתיות וכי המבקשים התכוונו להתחמק מתשלומי מס. גם בית המשפט המחוזי אישר את העונשים שהוטלו. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, בטענה כי בתי המשפט הקודמים טעו בפרשנותם לחוק וכי לא היו מיוצגים כראוי על ידי באי כוחם. עוד טענו כי עונשם חורג ממדיניות הענישה המקובלת. המשיב, לעומת זאת, ביקש לדחות את הבקשה, בטענה כי היא נעדרת ערך משפטי מעבר לאינטרסים האישיים של המבקשים. לאחר עיון בבקשה ובפסיקות קודמות, קבע בית המשפט כי הבקשה אינה מעלה סוגיות בעלות משמעות משפטית או ציבורית המצדיקה דיון נוסף. בית המשפט מצא כי ממצאי הערכאות הקודמות התבססו כראוי על ראיות ופסיקה קודמת. בנוסף, טענות המבקשים בדבר ייצוג לקוי לא היו מוצדקות דיין, והעונש שניתן היה הולם ותואם את הנורמות המקובלות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, וגזרי הדין המקוריים עמדו בעינם.