רע"א 3237/13

תקציר

בהחלטה זו דחה בית המשפט בקשת רשות ערעור על שלילת סעד זמני על ידי ערכאה נמוכה יותר. השופט היושב בדין הגיע למסקנה כי התערבות בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר אינה מוצדקת, שכן המצב אינו מהווה נסיבות חריגות הנדרשות בדרך כלל להתערבות כזו. ההחלטה פירטה את הקריטריונים למתן סעד זמני, תוך הדגשת הצורך לבחון הן את סיכויי התביעה העיקרית והן את מאזן הנוחות. חרף טענת העותרים כי דחיית תביעתם נבעה בראש ובראשונה מדוקטרינת המעשה שהושלם, מצא בית המשפט כי ההחלטה שקלה גם את טענות העותר לגופן. היא הדגישה כי טענתו העיקרית של העותר נגד הצעתו של יעז הייתה חלשה, וקביעתו של בית המשפט המחוזי הסבירה למעשה את מאזן הנוחות. התנהלותה של החברה הכלכלית, על אף שהיא בעייתית, לא היה בה כדי לפסול את תביעת המשיבה או להכשיל את פעילותה ללא הגדרה קונקרטית של פגיעה העולה על התועלת שבהליך המכרזי. בנוסף, ציין בית המשפט כי גם אם נפלו פגמים בהתנהלות החברה הכלכלית בנוגע להליך המכרז, פעל יעז בתום לב על בסיס האומדנים הקיימים. הכרתו של בית המשפט המחוזי בהצעתו של יעז כהצעה הטובה ביותר הצדיקה עוד יותר את החלטתו, מבלי להשתמע כי לדחיית הסעד הזמני הייתה השלכה כלשהי על הפיצוי הפוטנציאלי למבקש אם יוכחו הנזקים בהמשך. בסופו של דבר, נוכח חוסר הצורך בתשובת המשיבים, לא נקבעו הוראות להוצאות.