עע"מ 2292/12
החלטה עליון
תקציר
שלושה אזרחי סרי לנקה הוזמנו לישראל על ידי בר ספנות לעבוד בתחום הדיג. הם נכנסו לישראל דרך נמל התעופה בן גוריון באמצעות פנקס ימאים, שאיפשר להם שהייה קצרת טווח. העובדים טענו כי הועסקו בתנאי עבדות ודיווחו על כך למשטרת ישראל, שהעבירה אותם למקלט לקורבנות סחר בבני אדם. חקירת המשטרה לא מצאה ראיות לסחר בבני אדם, וגם משרד התעשייה והמסחר בדק את תנאי העסקתם. לאחר מכן הגישו העובדים בקשה לאשרת עבודה מרשות האוכלוסין וההגירה, אך בקשתם נדחתה, מה שהוביל אותם להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. בית המשפט דחה את עתירתם בטענה כי המבקשים אינם קורבנות עבדות או סחר בבני אדם, וכי המדינה אינה מחויבת להעניק להם אשרת עבודה. המבקשים ערערו על החלטה זו, תוך הדגשת האופי הנצלני של העסקתם ומודעות המדינה לכך. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, וציינה כי טענות המבקשים נדחו מטעמים עובדתיים וכי אין חובה חוקית על המדינה להעניק להם היתרי עבודה. בית המשפט הכיר בבעיות בהליך כניסת צוות הים, אך לא מצא אותו כפתרון ישים במקרה זה. גם בקשת המבקשים לשהות בישראל עד תום הליך הערעור נדחתה, שכן בית המשפט נתן עדיפות לסיכויי הצלחת הערעור, שהוגדרו כנמוכים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ופסק הדין המקורי נותר על כנו.
עע"מ 2292/12 Mihindukulasuriya Anthony Jayantha Fernando נ' שר הפנים, עליון (11.6.2012)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.