בצה"מ 58348-02-19

תקציר

בית המשפט מצא כי המבנה המדובר מצוי בתחום השיפוט של מדינת ישראל ועיריית ירושלים, ולפיכך הייתה למשיבה סמכות להוציא את הצו המנהלי. הבניין היה עדיין בבנייה בעת הוצאת צו הפסקת העבודה, והמבקש המשיך לעבוד בו גם לאחר מתן הצו, המזכה את המשיב בצו הריסה, שכן חלפה פחות משנה מאז הוצא צו הפסקת העבודה. טענת המבקש כי לא הבין את תוכן הצו בשל אנאלפביתיות בעברית נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי המבקש יודע להבין עברית, והצו הוצא כדין. זאת ועוד, נדחו גם היעדר טענות תכנוניות ואכיפה בררנית, שכן בית המשפט ציין כי היעדר היתר בניה מצדיק את צו ההריסה, והמבקש לא הוכיח מניעים פסולים או שרירותיות בהחלטת המשיב. גם טענת המבקש כי ההריסה תפגע במבנים סמוכים נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי אמצעי ביצוע הצו אינו משפיע על תוקפו. לבסוף, הורה בית המשפט למבקש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב, שנקבעו על סך 7,000 ₪, ונתן שהות להגשת ערעור בטרם ייכנס הצו לתוקף.