סע"ש 25967-02-20

תקציר

פסק דין זה עניינו בתביעה שהוגשה על ידי תובע שעבד בעבר במפעל מזון המנוהל על ידי החברה הנתבעת. התובעת טענה כי פוטרה שלא כדין ותבעה פיצוי בגין כך, כמו גם שכר שעות נוספות שלא שולם והפרשים בתשלומי זכויות סוציאליות. עם זאת, השופט פסק נגד התובע בכל הסעיפים. ראשית, באשר לשכרו של התובע, מצאה השופטת כי תשלום השעות הנוספות שקיבלו היה אמיתי והוגן, ומשכך, התובעת לא הייתה זכאית לכל גמול נוסף בגין עבודה בשעות נוספות. עוד קבעה השופטת כי שכרו הקובע של התובעים לא כלל רכיב נוסף (ש.א.נ.) ששולם להם, ולפיכך נדחו טענות התובע להפרשים בפיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה והודעה מוקדמת על בסיס רכיב זה. שנית, גם נסיבות פיטוריו של התובע נמצאו כדין. השופטת קיבלה את טענת הנתבעים כי היקף עבודתם של התובעים הצטמצם משמעותית והם סירבו למשרות נוספות שהוצעו להם. גם ההזמנה לשימוע בנוגע לפיטורים פוטנציאליים נמצאה מספקת, וטענות התובעת לפיטורים מחמת אפליה מחמת גיל לא נתמכו. בנוסף, קבעה השופטת כי שכרה של התובעת לחודש דצמבר 2019 שולם כראוי, שכן התובעת לא עבדה מעבר ל-11 בדצמבר, ומכתב הפיטורים הוצא ביום 12.12.19. התובע לא היה זכאי לשכר עבור ימים בהם לא עבד. לסיכום, דחתה השופטת את התביעה על כל מרכיביה והורתה לתובע לכסות את הוצאות הנתבע, בסך 15,000 ₪, בתוך 30 יום. עוד נמסר לתובע על זכותו לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.