ת"א 39391-10-21

תקציר

פסק הדין דן בסכסוך בין בעלי בתים שכנים על גבולות חלקת קרקע משותפת ופירוק זכויותיהם בקניין המשותף. פסק הדין מקבל את טענת התובעים כי יש לפרק את השיתוף בחלקה באמצעות רישום המקרקעין כבית משותף. היא קובעת כי טענת הנתבעים כי קיים הסכם לפירוק השותפות על פי גבולות ספציפיים נעדרת שחר, שכן ההסכם הנטען נועד רק להסדיר את יחסי השיתוף ולא את הפירוק עצמו. כמו כן, ההסכם והתשריט שהוצגו אינם משקפים את המצב בפועל בשטח וחסרים פרטים חיוניים לצורכי רישום. פסק הדין מציע תכנית לחלוקת החלקה, המחולקת באופן הוגן זכויות קנייניות תוך מיצוי הפוטנציאל של הקרקע ושמירה על יעילות. הוא גם לוקח בחשבון את רצון השותפים ואת עקרון תום הלב. המגרש יירשם כבית משותף על פי תכנית זו, תוך שינוי המשנה מעט את הגבולות לטובת הנתבעים. פסק הדין ממנה את בא כוח התובעים ככונס נכסים לביצוע הפעולות הדרושות לרישום ומורה לנתבעים לשאת בהוצאות המשפט של התובעים, לרבות שכר טרחת עורך דין.