ע"א 7916/13

תקציר

הערעור מתייחס לבעלות על כלי רכב שהיו חלק מנכסי חברה במצוקה. החברה, בטר פלייס, הייתה בהליכי פירוק, ונכסיה נמכרו לגרין באמצעות הצעת רכש שאושרה על ידי בית המשפט. בהצעת הרכש נכתב כי הבעלות על כלי הרכב תעבור לגרין לאחר העברת מלוא התמורה. גרין ניסה לרשום שעבוד על כלי הרכב לטובת המערערת, שהעמידה לה הלוואה. עם זאת, עסקת הרכישה בוטלה מאוחר יותר בשל אי העברת התמורה. השאלה העיקרית הייתה האם השעבוד של המערערת על כלי הרכב תקף. בית המשפט קבע כי פרשנותה של המערערת להצעת הרכישה, שטענה כי הבעלות עברה באישור בית המשפט, אינה עולה בקנה אחד עם לשונה הברורה של ההצעה. בהצעה נכתב בבירור כי הבעלות תעבור לאחר העברת מלוא התמורה, מה שלא קרה. זאת ועוד, המערערת לא פעלה בתום לב כנדרש בחוק. המערערת לא ביצעה את הבדיקות הנדרשות לבירור מצב הזכויות בכלי הרכב, למרות שהליך הפירוק היה פומבי ודינמי. בדיקה פשוטה הייתה מגלה שגרין לא עמדה בהתחייבויות התשלום שלה. סיכומו של דבר, צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי התנהלותה של המערערת לא עמדה ברף המשפטי של תום לב. לפיכך, נדחתה העתירה לערער על פסק הדין, והמערערת חויבה לשאת בהוצאות המשיבים. השופט א' רובינשטיין והשופט א' שהם הסכימו עם ההחלטה.