עב"ל 49674-04-21

תקציר

הערעור בעניין ההכרה בפגיעה בצוואר בעילה של מיקרוטראומה נדחה לאחר בדיקה מעמיקה. כדי לבסס מיקרוטראומה היה על המערער להוכיח תנועות חוזרות ונשנות הגורמות לפגיעה מצטברת. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין בסיס עובדתי לתנועות חוזרות ונשנות; הראיות הצביעו על כך שהעבודה כללה שמירה על יציבה ולא ביצוע תנועות כאלה. בהסתמך על פסיקות קודמות, הדגיש בית המשפט כי יציבה לבדה אינה מבססת מיקרוטראומה, כפי שהודגש בפרשת מילברג, שם גם מתח הצוואר כתוצאה מיציבה נקבע כבלתי מספיק. ניסיונו של המערער ליצור הקבלה למקרים אחרים, בהם הוכרו תביעות מיקרוטראומה, לא היה רלוונטי, שכן הפסיקה מבוססת על נסיבות מקרה ספציפיות. ראיות נוספות, כמו סרטוני עבודה שהוגשו, רק חיזקו את היעדר התנועות החוזרות הנדרשות. גם הטענה בדבר מחלת מקצוע נדחתה, בחוסר רלוונטיות למחלות המנויות בתביעות נפגעי עבודה. בסופו של דבר, הערעור נדחה במלואו ללא צווי הוצאות, תוך הדגשת היעדרם של היסודות הדרושים לביסוס טענת המיקרוטראומה מעבודתו של המערער כפי שהוצגה.