תא"מ 35192-05-20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהגישו מספר תובעים אשר קיבלו מסרונים מסוג SMS מהנתבעת, אופטיקה הלפרין, אשר הוגדרו על ידם כפרסום "ספאם". התובעים תבעו פיצוי לפי חוק התקשורת בגין קבלת הודעות אלה ללא הסכמתם מראש. ההודעה הראשונה שנשלחה על ידי אופטיקה הלפרין בתקופת סגר הקורונה, בישרה לנמענים כי החברה נחשבת לשירות חיוני וכי יש לה חנויות פתוחות בפריסה ארצית. הוא כלל גם קישור לרשימת הסניפים ופוטנציאל ההזמנות. ההודעה השנייה הייתה פרסומת חד משמעית המציעה מבצע מולטיפוקל עם הנחה נוספת לחברי המועדון. בית המשפט בחן האם הודעות אלה מהוות פרסומת והאם התובעים אישרו לנתבעת לשלוח אותן. נמצא כי אמנם ההודעה הראשונה הייתה אכן פרסומת, אך היא שירתה מטרה אינפורמטיבית בתקופה יוצאת דופן. עם זאת, נמצא גם כי היא מעודדת הוצאת כספים, ובכך נופלת תחת ההגדרה של פרסומת. לגבי ההודעה השנייה, לא הייתה מחלוקת כי מדובר בפרסומת. החוק דורש הסכמה מראש להודעות מסוג זה, שלטענת התובעים לא נתנו. הנתבעת טענה כי התובעים הסכימו בכך שהצטרפו למועדון הלקוחות שלהם ומסרו את פרטיהם. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעת לא הביאה ראיות לכך ולא עמדה בדרישות החוק למשלוח דברי פרסומת ללא הסכמה מראש. בעקבות זאת פסק בית המשפט לטובת התובעים ופסק להם פיצוי מתון של 350 ₪ להודעה עבור חלק מהתובעים ו-700 ₪ עבור אחרים, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. סכום זה הסתכם בסך כולל של 36,290 ₪, אותם חויב הנתבע לשלם תוך 30 יום. עוד צוין בפסק הדין כי הנתבעת פעלה ביודעין ולא הציגה סיבה מוצדקת לכך שלא היו ברשותה טפסי ההסכמה הנדרשים. ככלל, פסק הדין ביקש לאזן בין הזכות לפרטיות לבין עידוד מימוש זכויות, תוך הכרה בנסיבות המאתגרות במהלך המגפה.