רע"א 6574/12

תקציר

בהחלטה משפטית זו, בית המשפט בחן מקרה של סעיף שיפוט זר במסגרת הסכם מנוי, אשר קבע כי יש ליישב סכסוכים באיי הבתולה הבריטיים. למרות סעיף זה, בחן בית המשפט האם קיימות נסיבות המצדיקות אי כיבודו. בית משפט קמא בחר מלכתחילה לעקוף את הסעיף כדי להימנע מפיצול ההליכים, שכן במסגרת המחלוקת היו מעורבים בנק ותביעות מקבילות של ארקדי, שלא הסכים במפורש לאותה הוראת סמכות שיפוט בעת החתימה על מסמכים קשורים. המסמכים של ארקדי התייחסו רק לקבלת "מפרט הצעה" אך לא ל"בקשה להצטרף", שהכיל את סעיף סמכות השיפוט. בית המשפט קבע כי סעיפי סמכות השיפוט חייבים להיות "ברורים ומפורשים" ומצא כי ארקדי לא הסכים לסעיף במשתמע או במפורש. יתר על כן, מאחר שתביעתה של ארקדי הייתה שזורה מהותית בזו של אלינור, החליט בית המשפט כי ראוי ששתי התביעות יידונו יחד באופן מקומי. לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה לאכיפת סעיף סמכות השיפוט הזרה, ואישר את החלטת בית המשפט קמא המקומי. תוצאה זו הדגישה את הצורך שסעיפי סמכות השיפוט יהיו ברורים באופן חד-משמעי ביישומם על כל הצדדים המעורבים, והיא גם הדגישה את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לקבוע אם הצטרפות לתובעים של תביעות הקשורות מהותית יכולה להשפיע על אכיפתם של סעיפים אלה. בנוסף, דחיית הערעור הביאה לכך שהמבקשים חויבו בהוצאות משפט של המשיבים.