תמ"ש 9568-09-14

תקציר

התובע, שהגיע לישראל ממולדובה בשנת 2007, טען כי היה ידוע בציבור עם המנוח עד פטירתו בשנת 2014, ולכן ביקש שיכירו בו כבן זוגו ולקבל מחצית מעיזבונו. הנתבעת מס' 2, אחת מבנותיו של המנוח, התנגדה לתביעה, ואילו הנתבעת מס' 3 לא השיבה. השופט קבע כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהיא והמנוח היו ידועים בציבור. השופטת הדגישה כי יש לפרש את המונח "משק בית משותף" באופן צר, המחייב מערכת יחסים קרובה ואינטימית, שבה בני הזוג מציגים עצמם כתא משפחתי זה לזה ולעולם. במקרה דנן, טענת התובעת כי היא והמנוח חיו יחד לא הייתה אמינה וסותרת עדויות אחרות. כמו כן, לא סברו כי היה להם משק בית משותף או כי המנוח ראה בתובע שותף לחיים. טענת התובעת כי היא הכירה את משפחת המנוח לא הוכחה, ונראה סביר יותר כי היא חברה או שותפה לבילוי. בסך הכל, מערכת היחסים לא נראתה כבעלת אופי משפחתי מחייב. לפיכך דחתה השופטת את התביעה והורתה לתובע לשאת בהוצאות הנתבעת מס' 2 בסך 15,000 ₪.