עמ"נ 68170-01-17

תקציר

הערר מתייחס לגובה היטל ההשבחה בגין תכנית שפורסמה למתן תוקף ברשומות. על פי התוכנית, האיחוד והחלוקה נעשו ללא הסכמת הבעלים, וייעוד הקרקע שונה מחקלאי ודרכים לאזור מגורים מיוחד. הערכת הוועדה המקומית והערכתו של המערער היו שונות, והביאו למינוי שמאי מכריע. השמאי המכריע קבע כי אין לנכות את רכיב המע"מ משווי המקרקעין לצורך חישוב היטל השבחה, שכן שוק הרוכשים היה מעורב, לרבות אנשים פרטיים. השמאי המכריע הקפיד על כללים פרוצדורליים והחלטתו התבססה על שיטות שמאות מקובלות ועל תשתית עובדתית ראויה. ועדת הערר אימצה את ממצאי השמאי המכריע ודחתה את עמדת המערער כי יש לנכות את רכיב המע"מ. בית המשפט לעניינים מנהליים הסכים עם החלטת ועדת הערר ולא מצא עילה להתערב בה. בית המשפט הדגיש כי היטל ההשבחה נועד להשיג צדק חברתי על ידי העברת חלק מהונו של בעל הקרקע מהשבחת הקרקע לקהילה המקומית. כמו כן, מע"מ נחשב בדרך כלל לחלק מהמחיר ואין לנכות אותו בחישוב היטל השבחה, במיוחד כאשר הקרקע מיועדת למגורים. בית המשפט דחה את הערעור והורה למערערת לשלם למשיב הוצאות בסך 25,000 ₪.