ת"א 3215/98

תקציר

התובע, שעבר תאונת עבודה ונגרמו לו 23.05% נכות רפואית לצמיתות, תבע את הנתבעים לפיצויים. בית המשפט קיבל את תביעת התובע לנכות תפקודית, העמיד אותה על 23% ופסק לו 400,000 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר ו-300,000 ₪ בגין הפסד השתכרות עתידי. כמו כן נפסקו לתובע 25,000 ₪ עבור עזרה מאחרים בעבר ובעתיד, 5,000 ₪ עבור הוצאות נסיעה וניידות ו-4,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות. בנוסף, פסק בית המשפט לתובע 53,158 ₪ בגין כאב וסבל, שיחושבו נכון למועד פסק הדין. עם זאת, השופטת ניכתה מהמוסד לביטוח לאומי את סכום ההנחה של קצבת הנכות הכללית שקיבל התובע, המוערך ב-548,355 שקל. כמו כן, דחתה השופטת את תביעת המוסד לביטוח לאומי להצטרף כתובע נוסף, שכן הוגשה מעבר לתקופת ההתיישנות. טענות המכון, שהתבססו על סוברוגציה ועל עילת תביעה עצמאית, לא התקבלו. הנתבעים חויבו לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% מהסכומים שנפסקו, בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. סך כל הסכומים יצברו ריבית ויוצמדו למדד על פי דין ממועד פסק הדין ועד לפירעון מלא. פסק הדין ניתן בהיעדרם של עורכי הדין של הצדדים וסימן את סיום התיק.