ת"פ 20248-11-23

תקציר

בתיק ת"פ 20248-11-23 מדינת ישראל נ' ואל בראנסי (עציר), בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט אביב שרון) גזר דין על הנאשם, שהורשע על פי הודאתו בעבירות הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, בהתאם לסעיפים 24(ב)(2) ו-24(א)(1) לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016. **נסיבות ביצוע העבירות:** האירועים התרחשו על רקע פלישת חמאס לישראל ב-7.10.23, ביצוע מעשי טרור מזוויעים, ירי רקטות, והמצב המלחמה בו נתונה מדינת ישראל. הנאשם, מנהל חשבון פייסבוק עם 489 חברים, פרסם ב-12.10.23 סרטון של מטיף איסלאמי מוכר, עוין לישראל, המטיף לכיבוש, לשחרור, לניצחון ולנקמה. הכתוביות לסרטון כללו אמירות כמו "אלוהים ניצחון בקרוב", "אלוהים כיבוש בקרוב", "אלוהים שחרור בקרוב", ותפילות לנקמה על משפחות וילדים בעזה. בנוסף, הוסיף הנאשם מלל המביע תפילה לשלום תושבי עזה. הפרסום זכה לשני סימני חיבוב. **טיעוני הצדדים:** * **המאשימה** הדגישה את הערכים החברתיים המוגנים – שלום הציבור, ביטחונו, קדושת החיים – וחשיבותם הגוברת במצב מלחמה. היא ציינה את ההחמרה במדיניות הענישה בשנים האחרונות, ואת ההידוק וההחמרה אף יותר מאז ה-7.10.23, תוך קריאה לאפס סבלנות כלפי מסיתים. נסיבות ביצוע העבירה שנמנו: מניע אידאולוגי של איבה ללא גבולות, תוכן חמור של קריאה לניצחון וכיבוש ישראל, זהות המטיף (דמות דתית ציבורית ומשפיעה), תזמון הפרסום (חמישה ימים לאחר הטבח, כשהאסון והזוועות נחשפו), אווירה ציבורית נפיצה, היקף תפוצה של כ-500 חברים, והנזק הפוטנציאלי (הנאשם הודה כי דברי ההסתה עלולים להביא למעשה טרור). המאשימה ביקשה מתחם עונש של 6-15 חודשי מאסר בפועל, והציעה למקם את העונש באמצע המתחם – 11 חודשי מאסר, תוך התחשבות בהודאה ובחסכון בזמן שיפוטי, אך גם בהרשעות קודמות (5 במספר) ובצורך בהרתעת הרבים. * **ההגנה** ביקשה לקבוע מתחם עונש נמוך יותר, עם אפשרות לעבודות שירות. היא הדגישה את הודאת הנאשם, לקיחת האחריות וחיסכון בזמן שיפוטי. נטען כי מדובר בפרסום בודד, ישן (משנת 2016), שהמדינה אינה פועלת להסירו. הנאשם אינו משפיען, פרסומו היה מוגבל (פחות מ-500 חברים, שני סימני חיבוב), ולא מדובר בהפצת סרטוני זוועות עדכניים. ההגנה טענה שלא ניתן "להעמיס" את נטל הרתעת הרבים על הנאשם הספציפי, והפנתה לתנאי המעצר הקשים של הנאשם. כמו כן, נטען כי עברו הפלילי של הנאשם ישן ואינו אמור להשפיע על מיקום העונש בתוך המתחם. ההגנה עתרה לעונש של 5 חודשי מאסר. **דיון והכרעה של בית המשפט:** בית המשפט אישר כי הערכים החברתיים המוגנים בעבירות אלו הם שלום הציבור, ביטחונו, הסדר הציבורי וקדושת החיים. **התחשבות בנסיבות המקרה:** * **מצד אחד (נסיבות מקלות או ממתנות):** בית המשפט הכיר בכך שהנאשם אינו מטיף דתי, דמות ציבורית או משפיען. הפרסום היה יחיד, של סרטון ישן (2016), בתפוצה מוגבלת (489 חברים) וזכה למעט תגובות (שני סימני חיבוב). * **מצד שני (נסיבות מחמירות):** * **רקע אידאולוגי:** העבירות בוצעו על רקע אידאולוגי, דבר המהווה נסיבה מחמירה. * **תזמון:** העבירות בוצעו כשבוע לאחר אחד מ"הפוגרומים הרצחניים" ביותר בהיסטוריה, כאשר ממדי האסון כבר היו ברורים. * **תוכן הפרסום:** למרות שהנאשם לא יצר את הסרטון, הוא בחר לפרסם דברי הסתה לכיבוש, שחרור, ניצחון ונקמה נגד ישראל, מצד מטיף עזתי ידוע כעוין לישראל. בית המשפט הדגיש כי גם אם מחשבות אלו היו בליבו, פרסומן והפצתן בעיתוי זה, כשהן עלולות להביא למעשי טרור, חוצות את הרף הפלילי. * **השלכות אפשריות:** בית המשפט הדגיש את החשש ש"משתמש קצה" עשוי לשאוב השראה מפרסומים כאלו. **מדיניות ענישה ופסיקה:** בית המשפט ציין כי עוד טרם אירועי ה-7.10.23, הוא הביע את דעתו כי עבירות אלו מצדיקות עונשי מאסר לריצוי בפועל. מאז אירועי ה-7.10, הפסיקה שהצטברה מדגישה את נפוצות התופעה ואת הצורך בהחמרה. בית המשפט סקר בהרחבה פסיקות עדכניות (מתאריך 5.2.24 ואילך) ממגוון בתי משפט שלום, אשר עסקו במקרים דומים של הסתה והזדהות עם טרור, בהם נגזרו עונשי מאסר בפועל הנעים בין 6 ל-12 חודשים, ולעיתים אף יותר (במקרה אחד 12 חודשים, במקרה אחר 10 חודשים, במקרה נוסף 9 חודשים, וכן 8 ו-6 חודשים). הדבר מדגים את הגישה המחמירה ואת הצורך בהרתעת הרבים. **קביעת מתחם העונש וגזירת הדין:** * **מתחם העונש:** בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה בערכים החברתיים ובמדיניות הענישה הנוהגת, בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. * **מיקום העונש במתחם:** בית המשפט החליט למקם את עונשו של הנאשם מעל תחתית המתחם, תוך התחשבות ב: * **נסיבות מקלות:** הודאה בהזדמנות הראשונה, לקיחת אחריות, חיסכון בזמן שיפוטי. * **נסיבות מחמירות:** עבר פלילי הכולל 5 הרשעות קודמות (עבירות נשק, איומים, החזקת סכין). * **שיקולי הרתעה כללית:** נוכח נפוצות העבירות, היקפן, מצב הלחימה והסכנה הטמונה בעבירות אלו לביצוע מעשי טרור, הוטעם הצורך במשקל משמעותי לשיקולי הרתעה כללית, בהתאם לסעיף 40ז' לחוק העונשין. **הכרעת הדין:** בית המשפט גזר על הנאשם את העונשים הבאים: 1. **9 חודשי מאסר בפועל**, מיום מעצרו (1.11.23). 2. **7 חודשי מאסר על תנאי** למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה בניגוד לחוק המאבק בטרור. 3. **קנס בסך 5,000 ₪** או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, החל מ-18.7.23 (הערה: תאריך זה נראה שגוי שכן גזר הדין ניתן ב-18.4.24). **חידושים ודגשים משפטיים:** * **החמרת ענישה לאחר ה-7.10.23:** גזר הדין משקף את המגמה הברורה של החמרת מדיניות הענישה בעבירות הסתה והזדהות עם טרור, במיוחד על רקע אירועי ה-7.10.23 ומלחמת "חרבות ברזל". * **משקלם של שיקולי הרתעה כללית:** הושם דגש מיוחד על חשיבותם של שיקולי הרתעה כללית, כפי שבאו לידי ביטוי בפסיקה עדכנית, במיוחד בהתמודדות עם תופעת ההסתה ברשתות החברתיות. * **איזון בין נסיבות מקלות למחמירות:** בית המשפט הדגים כיצד יש לאזן בין נסיבות מקלות (כגון הודאה) לבין נסיבות מחמירות (כגון עבר פלילי, תזמון ואידאולוגיה) ובין שיקולים של ענישה פרטנית להרתעה כללית. * **התמודדות עם פרסומים "ישנים" ומוגבלים:** למרות שהפרסום היה ישן, בתפוצה מוגבלת וללא תגובות רבות, בית המשפט הדגיש כי עצם הפרסום, במיוחד על רקע אירועים ביטחוניים קשים, מהווה עבירה פלילית שחומרתה לא נגרעת. * **התמודדות עם "משתמש קצה":** בית המשפט הכיר בפוטנציאל של פרסומים אלו להשפיע על "משתמש קצה", דוגמת נערים, ולהוביל לביצוע מעשי טרור. בסיכומו של דבר, גזר הדין מדגיש את נחישות מערכת המשפט להתמודד עם תופעת ההסתה והזדהות עם טרור, במיוחד בתקופה מתוחה זו, תוך שימת דגש על שיקולי הרתעה ועל חומרת הפגיעה בערכים החברתיים הבסיסיים.