ת"א 508/07

תקציר

התובע, בן 18 ו-9 חודשים, נפצע קשה בתאונת דרכים ואושפז למשך כחודשיים וחצי. הוא נותר משותק ברגליו ועם שיתוק חלקי בידיו, והיו לו ביטויים קוגניטיביים והתנהגותיים של פגיעת ראש. הוא נזקק לסיוע קבוע כמעט בכל דבר, כולל אכילה, שתייה, רחצה וניידות. הוא אושפז למשך 247 ימים ונמצא כי הוא סובל מנכויות קבועות שנעות בין 15% ל-100%, בהתאם לחלקי הגוף ולתפקודם. תוחלת חייו הוערכה כקצרה ב-17 שנים. פסק הדין דחה את התביעה לקיצור תוחלת החיים וקבע תשלום חד פעמי תקופתי כשיטת הפיצוי. בסיס השתכרותו של התובע נקבע על 4,000 ₪ לחודש עבור העבר ו-6,500 ₪ לעתיד, בהתחשב בהפרעה ההתפתחותית שלו, נכותו הנפשית והליקויים האקדמיים לפני התאונה, והעובדה שעבד במוסך של אביו. נפסקו פיצויים בגין ראשי נזק שונים, לרבות הפסדי שכר, הפסדי שכר לעתיד, אובדן שנים אבודות, הפסדי פנסיה, סיוע לצד ג', עזרה מאחרים, התאמות דיור, גישה לבית, מיזוג אוויר, ניידות, ציוד ואביזרים, הוצאות וטיפולים רפואיים, הוצאות חופשה, טיפולי שיניים וכאב וסבל. סך הפיצויים שנפסקו עמד על 9,247,450 ₪, מהם נוכו הגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, תשלומים קודמים ששולמו לתובע ושכר טרחת עורך דין. יתרת הסכום, לאחר ניכויים, עמדה על 6,457,450 ₪, כולל החזר משוער של שכר טרחת המומחה מטעם התובעת. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.