עע"מ 4296/15

תקציר

הערעור מתייחס להחלטתה של השופטת ח' סלוצקי לפסול עצמה מלדון בעתירה מנהלית. העתירה ביקשה לאכוף החלטה משנת 2004 של המשיב מס' 1 לפנות את חוף הים של אשדוד ולבצע חילופי מקרקעין עם המערערת. המערער טען כי נעשו פעולות לסיכול החלטה זו. במהלך הדיון העלה השופט סלוצקי הצעה שהתקבלה כפסק דין, ובהמשך ביקש המערער לאכוף זאת בהליכי ביזיון בית המשפט. לאחר דיון ביקשו המשיבים את פסילתה של השופטת סלוצקי, והיא סירבה. על החלטה זו הוגש ערעור ובעקבותיו הוחזרה העתירה לבית המשפט המחוזי. לאחר מכן הגישו המשיבים בקשה לפסול את השופטת סלוצקי, והיא נענתה לה, חרף שלא מצאה נסיבות אובייקטיביות המקימות חשש למשוא פנים. המערער ערער על פסילה עצמית זו. הערעור בחן את האיזון בין חובת השפיטה לבין הצורך בטוהר המידות השיפוטי, וציין כי להחלטתו של שופט לפסול את עצמו ניתן משקל רב. אמנם לא היו עילות אובייקטיביות לפסילה, וגם מראית פני הצדק לא חייבה זאת, אך השתלשלות האירועים ועמדתה של השופטת סלוצקי הצדיקו את החלטתה לפסול את עצמה. הערעור נדחה, ואישר את החלטתו של השופט סלוצקי, מתוך הבנה שהתיק יידון בפני שופט אחר.