עת"א 21320-05-18

תקציר

מדובר בעתירה נגד ההחלטה להעניק שחרור מוקדם לאסיר המרצה עונש מאסר של חמש שנים בגין ריבוי עבירות מין. בעתירה נטען כי החלטת ועדת השחרורים לא הביאה בחשבון במידה מספקת את מסוכנותו של האסיר ואת פוטנציאל הפגיעה בקורבנות עבירותיו, ובמקום זאת הסתמכה על התנהגותו הטובה של האסיר בכלא ועל המלצות ועדת טיפול. עם זאת, העותר מציין כי האסיר עבר עבירות משמעת וישנם דיווחים על התנהגותו השלילית. בנוסף, רמת הסכנה המתונה שהוא מהווה לא טופלה כראוי, וכך גם ההשלכות החמורות של פשעיו על הקורבנות. עוד מדגישה העותרת כי ועדת השחרורים שגתה בהסתמכה על המלצת ועדה טיפולית שלא קיבלה תסקיר מעודכן מהגוף המוסמך, מב"ן, והמלצתה לא גובשה סופית. בית המשפט מסכים כי החלטת ועדת השחרורים חורגת באופן קיצוני מהסבירות, אינה נותנת משקל מספיק למסוכנותו של האסיר ולפגיעה הפוטנציאלית בקורבנות, ואינה מתייחסת לחומרת העבירות. יתר על כן, ההחלטה מבוססת על נימוקים פגומים, לרבות הטענה הלא מדויקת כי לאסיר אין עבר פלילי. לפיכך, בית המשפט מחליט לבטל את החלטת ועדת השחרורים ולהורות על המשך מאסרו של המשיב.