ת"א 67446-03-24

תקציר

המבקשים ביקשו לאכוף פסק דין האוסר על המשיב לבצע כל דיספוזיציה בבניין מגורים, כגון מכירתו או השכרתו. הם האשימו את המשיב בהפרת הצו בכך שהשכיר חלק מהבניין לצד שלישי. המשיב הכחיש את ההאשמה וטען כי זכותו של הצד השלישי להשתמש בנכס קדמה לצו ולכן אינה מהווה דיספוזיציה. בית המשפט הסכים עם המשיבה, וקבע כי הצו אינו אוסר במפורש על זכות שימוש, וכי המשך השימוש על ידי הצד השלישי אינו מהווה שינוי נסיבות. מאחר שמטרת הצו הייתה להבטיח שניתן יהיה ליישם את פסק הדין, והמצב הנוכחי אינו מפריע לאכיפתו, הגיע בית המשפט למסקנה כי המשיב לא הפר את הצו. זאת ועוד, נוכח אופיים הקיצוני של הליכי ביזיון בית המשפט והעובדה שלא נקבעה זכותם של המבקשים בנכס, דחה בית המשפט את הבקשה והורה למבקשים לשלם את הוצאות המשיב.