עפ"ג 25495-04-14

תקציר

אזרח ישראלי, שעזב את ישראל לאיראן למרות שהוזהר שלא לעשות זאת על ידי גורמי ביטחון, הורשע בעבירה של יציאה בלתי חוקית לפי החוק למניעת הסתננות ונידון על ידי בית משפט קמא למאסר מותנה ולקנס. המערער, שביקש להחמיר בעונשו של המשיב, טען כי שגה בית המשפט בקביעת טווח הענישה ובהערכת הנזק הפוטנציאלי שנגרם כתוצאה מהעבירה. בא כוח המשיב ביקש לדחות את הערעור, תוך שהוא מדגיש את היעדר כל פגיעה במדינה ומבקש עונש קל בשל נסיבות מקלות. השופטת, רויטל יפה-כץ, קיבלה את הערעור, הטילה עונש של שישה חודשי מאסר בפועל על עבודות שירות והורתה על חילוט דרכונו של המשיב. השופטת יפה-כץ הדגישה את הסיכון הביטחוני ואת חומרת העבירה, וציינה כי מעשיו של המשיב היו עלולים לסכן את ביטחון המדינה. השופט דחה גם את הטענה כי העבירה בוצעה משום שהמשיב עזב את ישראל בעקיפין דרך טורקיה, והסביר כי החוק אוסר על יציאה מישראל והגעה למדינות אויב, ללא קשר למסלול הנסיעה. פסק הדין הדגיש את כוונת המחוקק להעדיף אינטרסים ביטחוניים על פני חופש התנועה של הפרט ואת הסתפקות בפגיעה פוטנציאלית כדי להצדיק את האיסור. בנוסף, השימוש בדרכון בביצוע העבירה והאפשרות לפגיעה עתידית הצדיקו את חילוטו. השופט הגיע למסקנה כי חומרת היציאה הבלתי חוקית עצמה, יהיו תוצאותיה אשר יהיו, מצדיקה ענישה מחמירה יותר מזו שהוטלה על ידי בית משפט קמא. לחוות דעתה של השופטת יפה-כץ הצטרפו השופטים צלקובניק ופרסקי. פסק הדין קיבל את הערעור והטיל עונש מחמיר יותר שכלל עבודות שירות וחילוט דרכונו של המשיב.