ת"א 39669-12-17

תקציר

השופט מצא לטובת טענת התובע כי הנתבעים התרשלו בכך שלא כיבדו את בקשתו לקבור את רגלו בדרך מסוימת לאחר הקטיעה, בהתאם לטופס ההסכמה שנחתם. השופט פסק לתובע פיצוי בגין סבל נפשי ועוגמת נפש, והעמיד את הסכום על 70,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין, ועלות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. השופט דחה את טענת התובע כי הייתה פגיעה באוטונומיה שלו, וקבע כי לא הייתה פגיעה בזכותו לבחור, אלא טעות רשלנית ביישום בחירתו. בקשת התובעת לפיצוי בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, הפסדי שכר עתידיים ופנסיה נדחתה מאחר שלא הובאו ראיות לביסוס טענות אלה. השופטת הדגישה כי בחירתו של התובע, שנעשתה ברגעים קשים, הייתה חופשית ומוחלטת, ורשלנות בית החולים לא שללה ממנו את האוטונומיה שלו. כמו כן, השופטת ציינה כי נראה כי אמונותיו הדתיות ואורח חייו של התובע לא נפגעו באופן משמעותי, ולכן פסק פיצוי בשיעור מתון. ככלל, פסקה השופטת לתובע פיצוי בגין הנזק הנפשי שנגרם לו עקב הפרת חובת הזהירות על ידי הנתבעים, והעמידה אותו על 2.5% מנכותו הנפשית, ודחתה את הטענה בדבר הפגיעה באוטונומיה.