ת"פ 4390/04

תקציר

כתב אישום הוגש נגד חמישה נאשמים בגין בנייה בלתי חוקית בחוף הים בקיסריה. סעיפי האישום כללו עבירות לפי מספר סעיפים בחוק התכנון והבנייה. מאוחר יותר הוגש כתב אישום מתוקן, שהוסיף אישומים של אי ציות לצו בית משפט. הנאשמים היו חברות שונות העוסקות בתפעול החוף ושני אנשים פרטיים, אחד מהם אחראי על תפעול החוף. חלק מהקונסטרוקציות בוצעו ללא היתרים, וחלקן חרגו מתכניות מאושרות. התביעה וההגנה הגיעו להסדר טיעון, לפיו חלק מהאישומים יבוטלו, חלק מהמבנים ייהרסו ובאחרים ייאסר השימוש בהם. צווי ההריסה יוקפאו עד אמצע שנת 2006 והנאשמים ישלמו קנסות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסדר הטיעון אינו ראוי ומנוגד לעקרונות החלים על החופים. פסק הדין הדגיש את הצורך להגן על החופים כנכס לאומי ואת דוקטרינת אמון הציבור, החלה הן על חופים בבעלות ציבורית והן על חופים בבעלות פרטית. בית המשפט הוציא צו המתיר את הפעלת המתחם עד תום עונת הרחצה, שלאחריה יש להרוס את המבנים הבלתי חוקיים ולהשיב את המצב לקדמותו. פסק הדין מתח ביקורת על הרשויות הרלוונטיות על התנהגותן ועודד אותן לפעול לשמירה על ערכי טבע ותרבות. הקנסות שהוטלו על שניים מהנאשמים בוטלו.