ת"א 33958-11-10

תקציר

במקרה דנן, התובעים הגישו תביעה נגד הנתבעת, שמכרה להם דירה, על מנת לחייבה לתקן ליקויים, ובראשם רטיבות קשה, בדירה. בשנת 2013 הוציא בית המשפט פסק דין חלקי, המורה לנתבעת לבצע תיקונים נרחבים ולשלם פיצוי חוזי. בית המשפט גם התיר לתובעים לתקן את כתב התביעה שלהם כדי לתבוע פיצויים נוספים. פיקוח בלתי סביר על עבודות התיקון ויריבות עזה בין הצדדים הביאו את בית המשפט, בינואר 2016, להורות לנתבעת להשיב את החזקה בדירה לתובעים ולהמיר את יתרת התיקונים לתביעה כספית באמצעות כתב תביעה מתוקן, שאמור היה להיות מוגש עד ליום 15.2.2016. התובעים לא עמדו במועד האחרון וביקשו ארכה רק בתגובה לבקשת הנתבעת למתן הוראות. הנתבעת ביקשה פסק דין לטובתם, בטענה כי התובעים פעלו בחוסר תום לב ולא התכוונו להגיש את התביעה המתוקנת. בית המשפט הסכים עם הנתבעת, ומצא את התנהלות התובעים חמורה ביותר, ודחה את בקשת התובעים להארכת מעצר. תחת זאת, היא קיבלה את בקשת הנתבעת להפסיק את ההליכים, תוך שהיא מציינת את ניצול לרעה של התובעים את ההליכים המשפטיים ואת חוסר הכבוד להחלטות בית המשפט. בית המשפט הדגיש את אופייה החריג של התנהלות התובעים ואת הצורך לשים לה קץ, ולפיכך קבע כי ההליך יסתיים מבלי לאפשר לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן. כמו כן, נמנעו מהתובעים כל אפשרות נוספת להאריך את המועד, והשופטת הביעה תסכול מהצפיפות בבתי המשפט בישראל, המיוחסת אולי לגישות מתירניות בעניינים פרוצדורליים. ההחלטה ניתנה ב-29 בפברואר 2016, עם פסק דין נפרד על הוצאות שיימסר עד 10 במרץ 2016.