ע"פ 34092-01-23

תקציר

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק בערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר שהרשיע את חמזה חטיב בהחזקת נשק ותחמושת. ההרשעה התבססה על ראיות נסיבתיות, ובפרט טביעת אצבע שנמצאה על הנשק. ההדפס היה בצד החיצוני של סרט הבידוד של הנשק, מה שהוביל את בית המשפט קמא למסקנה כי חטיב נגע בנשק. עם זאת, שופטי בית המשפט המחוזי, המשנה לנשיא אברהם אליקים, תמר נאות פרי וגיל קרזבום, הסכימו כי קביעתו של הערכאה הנמוכה יותר אינה מבוססת די ראיות ואינה מביאה בחשבון את האפשרות של מגע בשוגג עם הנשק. הם מצאו כי הקביעה כי הנשק אינו נגיש לאורחים בבית אינה ישימה באופן אוניברסלי ותלויה בדיירי הבית ובהרגליהם. בנוסף, השופטים ציינו כי בבית וברכב נמצאו גלילי סרט בידוד נוספים, מה שמגדיל את הסבירות שהקלטת הייתה נגישה וחטיב יכול היה לגעת בה שלא במתכוון מבלי לזכור. השופטים הגיעו למסקנה כי קיים ספק סביר באשמתו של חטיב ולכן יש לזכות אותו. בפסק הדין הודגש כי הליך פלילי דורש הוכחה מעבר לספק סביר, וכל קביעה הסותרת ניסיון חיים צריכה להיבחן בקפידה. במקרה זה, הקביעה העובדתית שהובילה להרשעתו של חטיב לא עמדה במבחן, והשופטים זיכו אותו פה אחד מאשמת החזקת הנשק.