ת"א 60440-09-16

תקציר

מבוטחת התובעת שלחה לישראל מטען של מסגרות משקפיים ונרתיקי משקפיים מאיטליה. המטען עבר דרך מספר ידיים השייכות לנתבעים – גאבא, קרגו איטליה, כאל וממן – לפני שהגיע לחצרי המבוטחים של התובעת בישראל. עם ההגעה ליעד, התברר כי נגרם נזק למטען וכי חסרים בו כמה פריטים. התובעת, לאחר ששילמה למבוטחה בגין הנזק על פי פוליסת ביטוח, הגישה תביעה בגין רשלנות כנגד הנתבעים. המחלוקת העיקרית הייתה האם התובע יכול להוכיח היכן אירע הנזק ומי מהנתבעים אחראי. על התובע היה נטל ההוכחה לבסס רשלנות מצד הנתבעים. בית המשפט מצא כי הראיות הראו כי המטען היה שלם כאשר הגיע לרשותה של גבה, אך ניזוק כאשר הועבר לקרגו איטליה. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנזק אירע בעת שהמטען היה ברשותה של גבע ובשל רשלנותם. גבע לא הביא ראיות מספיקות כדי להפריך זאת. לגבי כאל וממן, בית המשפט מצא כי הצליחו לסתור את ראיות התובע ואת טענותיו לרשלנות. הסיכוי שהנזק יתרחש ברשותם היה קלוש. בית המשפט שקל ודחה גם את הטענות לפיהן הנזק אירע בחצרי המבוטח של התובעת. המחסן של המבוטח היה מאובטח, והאופי המתוחכם של הגניבה גרם לכך שלא סביר שהיא התרחשה שם. לאחר שקבע את חבותה של גבע, פנה בית המשפט לשאלת הכיסוי הביטוחי. הפוליסה כיסתה מטען מרגע יציאתו מחצרי הספק ועד הגעתו לחצרי המבוטח. גבע טענה כי עליה ליהנות מהגבלת האחריות כסוכן של כאל או כמוביל קבלני, אך בית המשפט דחה זאת וקבע כי הנזק אירע במהלך הובלה יבשתית שאינה מכוסה באמנת מונטריאול. התובעים הוכיחו את נזקיהם, שהסתכמו ב-331,000 ₪ בניכוי 3,830 ₪ שכבר שולמו על ידי הנתבעת כיל, והותירו 327,170 ₪ בתוספת ריבית, שכר טרחת משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪ שישולמו על ידי גבע. התביעה נגד כאל וממן נדחתה. כאל זכתה ב-5,000 שקל בגין הבאת עד מאיטליה ובשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 שקל, ואילו בממן נפסק שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 שקל. גבע חויבה לשאת בהוצאותיהן של כאל וממן, שכן התובעת כללה באופן סביר את כל הנתבעים לקביעת החבות. הסכום הכולל היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. התובעת הייתה זכאית להחזר מחברת גבע בגין הוצאות דחיית התביעה נגד כאל וממן.