ע"ע 1417/04

תקציר

המשיב, עידו דיבון, עבד בחברת התוכנה של המערערת בין השנים 1996-1998. בעקבות קשיים כלכליים החליטה המערערת למכור את החברה והתחייבה "להשאיר שולחן נקי עם העובדים", תוך הקפדה על קיום כל תשלומיהם. עם זאת, המשיב גילה כי ניכויי שכרו בגין הטבות כמו ביטוח מנהלים וקרן השתלמות לא הועברו למקומות המתאימים. עם התפטרותו תבע את המערערת אישית בגין ניכויים שלא שולמו, פיצויי פיטורים והטבות נוספות בבית משפט השלום. התיק הועבר לבית הדין האזורי לעבודה. בית המשפט פסק למשיבה פיצויי פיטורים, אך לא מצא טעם להטיל על המערערת אחריות אישית לחיובי החברה. המשיב ערער על החלטה זו, וטען כי יש להטיל על המערערת אחריות בגין מרמה, גניבה ורשלנות. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה אישר חלקית את החלטת בית הדין האזורי. היא לא מצאה עילה להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את המערערת בחובות החברה. עם זאת, בית המשפט קבע כי המערערת ביצעה באופן אישי את העוולות של שלילת רכוש וגניבה שלא כדין בכך שהעלימה את כספי המשיב. לפיכך חויבה המערערת לפצות את המשיב בגין הפסדים אלה. עוד הבהיר בית המשפט כי חובתו של המערער לשלם סכומים אלה לא הייתה קשורה להרמת מסך התאגדות אלא נבעה מתביעותיו הנזיקיות. בנוסף, תביעת המשיב לרשלנות לפי פקודת הנזיקין לא הייתה בסמכותו של בית הדין לעבודה.