ע"א 19856-04-19

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות שהוצגו על ידי שני הצדדים, תוך התחשבות בכל הראיות המהותיות הרלוונטיות שהוגשו. הערעור מתקבל בחלקו, כלומר בית המשפט מסכים חלקית עם טענות המערער. אשר לתביעת המערערת, מצא בית המשפט שני טעמים תקפים לדחייתה. ראשית, המערערת לא הצליחה להוכיח כי השיפוצים שבוצעו בנכס נעשו בתום לב. בית המשפט קיבל את האפשרות כי השיפוצים בוצעו לפני או אחרי רכישת הזכויות במקרקעין על ידי המערערת, ובשני התרחישים ניכר חוסר תום הלב. אם השיפוצים קדמו לרכישה, הם לא יכולים להיחשב כהשקעות שנעשו בתום לב. אם הן התרחשו לאחר הרכישה, המערערת כבר הייתה מודעת לטענות המתחרות של המשיבים, דבר השולל אף הוא את יסוד תום הלב. הטעם השני לדחיית טענת המערערת קשור לחוסר היכולת להוכיח כי ההשקעות במקרקעין עלו על שווי הקרקע. בית המשפט בחן את דוחות השמאות שהגישו הצדדים וקיבל את הערכת המשיבים, ממנה עולה כי שווי המקרקעין, לרבות הבניין, גבוה משמעותית ממה שנטען על ידי המערערת. עוד מצא בית המשפט כי המערערת לא הביאה ראיות אובייקטיביות לעלויות השיפוץ וכי שווי השיפוצים היה למעשה נמוך מערך הקרקע. אשר לטענת המשיבים, קיבל אותה בית המשפט במלואה, והורה למערערת לפנות את המקרקעין ולשלם למשיבים דמי שימוש הולמים. עם זאת, בית המשפט התערב בחישוב אגרות אלה, וניכה סכום של 80,000 ₪, המייצג את השקעותיה של המערערת במקרקעין. דמי השימוש המופחתים יחויבו בהפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. בנוסף, החליט בית המשפט לתקן את חיוב ההוצאות בפסק דינו של בית משפט קמא ולקבוע אותו על 65,000 ₪ במקום 70,000 ₪ המקוריים. מאחר שהערעור התקבל בחלקו, חויב המערער לשאת בהוצאות המשיבים בקשר לערעור, בסך כולל של 15,000 ₪. זאת ועוד, הורה בית המשפט למזכירות לשחרר 15,000 ₪ מהפקדת המערערת למשיבים ולהשיב למערערת את יתרת הסכום. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 23.12.2019 ונחתם על ידי נשיא המדינה אהרן פרקש, השופט עודד שחם והשופט אברהם רובין.