ע"ו 48028-12-16

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על הארכת תקופת האשפוז של אדם שאובחן עם סכיזופרניה מעבר ל-14 הימים הראשונים. האדם המדובר הפגין התנהגות שהיוותה סכנה בינונית לעצמה ולאחרים עקב מצב פסיכוטי פעיל, הזיות של רדיפה וחוסר תובנה לגבי מצבה. בית המשפט אמנם הכיר בפגיעה המשמעותית בחירותה ובכבודה של החולה, אך גם הכיר בצורך לאזן בין זכויות אלה לבין ביטחונם של הסובבים אותה. ההחלטה להאריך את האשפוז התבססה על הערכה מקצועית של הצוות הרפואי, שהגיעה למסקנה כי אין חלופות מתאימות, נוכח התנהגותה הבלתי משתפת פעולה של המטופלת והסיכון הפעיל הנשקף ממנה לאחרים. בית המשפט, תוך נקיטת זהירות ומתן כבוד לגורמים המקצועיים, דחה את הערעור, תוך הכרה בטלותם היחסית של אי סדרים פרוצדורליים מסוימים. פסק הדין הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה של הפרט בקביעת הפוטנציאל לטיפולים אלטרנטיביים וקרא למערערת לשתף פעולה עם הצוות הרפואי כדי להקל על הטיפול בה ועל שחרורה בסופו של דבר. החלטה זו התקבלה מתוך אינטרס לאזן בין זכויותיו של המערער לבין הסכנה הפוטנציאלית לחברה, וניתנה שלא בנוכחות הצדדים המעורבים.