עב"ל 12214-05-21

תקציר

בית המשפט דחה ערעור על המלצת המוסד לביטוח לאומי לוועדה רפואית מדרגה ראשונה להפעלת תקנה 15, שעניינה הערכות נכות מעבודה. המערער טען כי ההמלצה פסולה משום שלא ניתנה לו הזדמנות להציג את טענותיו בפני ועדת הרשות. בית המשפט קבע כי אין לו סמכות לדון בתביעה, שכן ההחלטה אם להפעיל את תקנה 15 נתונה בידי הוועדה הרפואית. על פי חוק הביטוח הלאומי והתקנות הרלוונטיות, סמכותו של בית הדין לעבודה חלה רק על החלטות הוועדה הרפואית לעררים. החוק מתווה את הליך ההשגה על החלטות ועדות רפואיות, שאינו כולל פנייה ישירה לבית הדין לעבודה בנוגע להמלצות ועדה מדרג ראשון. אמנם ייתכנו נסיבות חריגות המצדיקות פנייה ישירה לבית הדין לעבודה, אך בית הדין מצא כי מקרה זה אינו נופל בגדר זו. את טענות המערער בדבר זכות הטיעון ניתן להעלות בערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, אם יתעורר הצורך. הערעור נדחה, ובית המשפט הדגיש כי זכותו של המערער לטעון את טענותיו שמורה.