מ"ת 53120-02-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת למעצרו של אדם הממתין להסגרה לארצות הברית. השופט קובע כי יש להחיל את דיני המעצר בהליך פלילי רגיל גם על מקרים של מעצר עד להסגרה. השופט מסביר כי לפי סעיף 21(ד) לחוק המעצרים, ניתן לעצור אדם לתקופה של 30 יום. עם זאת, במקרים של מעצר בפיקוח אלקטרוני, תקופה זו מוארכת ל-60 יום, כאשר כל יום מעצר במשמורת נחשב ליומיים של פיקוח אלקטרוני. במקרה זה, המבקש היה עצור במשך 14 יום ומאז הוא נמצא תחת פיקוח אלקטרוני. השופט מציין כי תקופת מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני הסתיימה ביום 10.4.2021. השופט דן במורכבות שמיעת בקשות להארכת מעצר בתיקים פליליים ובצורך בייצוג נאשם, בחינת ראיות וצעדים פרוצדורליים נוספים, שעשויים להימשך זמן רב. לדברי השופט, החוק הקיים מאפשר מעצר זמני של 30 יום לפי סעיף 21(ד) לחוק המעצרים, ולאחריו הארכת מעצר על בסיס הלכת הררי, המחייבת בחינה של קיומן של ראיות לכאורה. השופט מדגיש כי יש לקיים שיטה דו-מסלולית זו, על אף הביקורת, כל עוד החוק נותר ללא שינוי. השופט מוצא כי בעניינו של המבקש, השאלה האם קיימות ראיות לכאורה התומכות בהמשך מעצרו הייתה צריכה להיבחן עד למועד סיום תקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני ביום 10.4.2021. מאחר שהדבר לא קרה, ובהתחשב בחומרת האישומים נגד המבקש, פוסק השופט לטובת ביטול המעצר בפיקוח אלקטרוני. במקום זאת, ישהה המבקש במעצר בית בבית אחותו עם שעות מוגדרות להנשמה וצרכים נוספים, ובכך ייקבעו תנאים חלופיים לשחרור. השופט מעניק למשיב 48 שעות לדון בערעור על החלטה זו ומחייב את הצדדים להגיש הודעה על המשך ההליכים בתוך 15 יום. ההחלטה תיושם באופן מיידי אלא אם כן יוגש עליה ערר.