עמ"נ 5114-11-23

תקציר

הערעור מתייחס לבקשה למנות חוקר שיבחן את הפסקת חברותו של המערער בקיבוץ גינוסר. הרקע לערעור הוא החלטת הקיבוץ להפסיק את חברותה של המערערת על בסיס תקנות הפרידה לצמיתות מהקיבוץ ופשיטת רגל. המערער טען כי ההחלטה צריכה להתקבל על ידי האסיפה הכללית ולא על ידי הדירקטוריון, כי פשיטת הרגל שלו בוטלה, וכי לא ניתנה לו הודעה מוקדמת והעתק מההחלטה. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה. ההחלטה על הפסקת החברות התקבלה על פי התקנון המתאים ובסמכות הדירקטוריון. פשיטת הרגל של המערערת לא בוטלה בעת מתן ההחלטה ואכן התקיים שימוע. זאת ועוד, המערער לא הציג כל ראיה חדשה שיש בה כדי לשנות את התוצאה, ולפיכך לא היה צורך במינוי חוקר. הערעור נדחה, שכן המערער לא הוכיח כל טעות מהותית בהחלטה או עוול שנעשה לו. החלטת עוזר הרשם לדחות את בקשת המערער הייתה מוצדקת, והפיקדון הוחזר למערער.